קיוויתי שיהיה פה טוב.באמת.באמת שקיוויתי.
לא בגלל שאמרו שבוזי' ישב עם הרשימה המשותפת שכללה טרוריסטים (מה שאולי כן או לא היה יכול להיות)
אלא בגלל שחברתית-כלכלית רציתי שמשהו ישתנה וזה לא יקרה.רציתי שאולי פעם אחת יתייחסו לאלה שאין להם משכורת גבוה,לאלה שהם עובדי קבלן (או היו,כמוני),לאלה שצריכים פנסיה ולאלה שלא יכולים להרשות לעצמם או במילים אחרות שיתייחסו לכולנו.
אני לא יודעת,אולי בכל זאת בנימין נתניהו הבין משהו מהבחירות האלה,אולי בכל זאת הוא והאישה שלו שרה,
הבינו שיש יותר מכסף ויותר מבית מתפרק וגחמות שרק גורמות לרצות לצעוק עליהם כמה קללות עסיסיות.
אני מקווה שאולי הפעם סוף סוף הם יבינו שהעם רוצה שינוי.ולא,לא לטובתם,לטובתנו.אולי פעם אחת הם יפסיקו
לכלכל את עצמם ויתחילו לכלכל את האזרחים שחיים פה.אולי.מי יודע..
אגב,הבנתי שהוא רוצה לדחוף את הבן שלו להיות חבר כנסת..ואתם יודעים הרי למה זה מוביל..
קצת מבחינתי צבוע,כי אם בעסקים או חברות גדולות אסור להעסיק בני משפחה וקרובים,איך זה שהוא עושה
את זה או רוצה לעשות את זה ואף אחד לא אומר כלום..
בכל מקרה,למרות שאני ואופטימיות לא הולכים ביחד אני לא מאוכזבת מהתוצאות כמו שאני מאוכזבת שיותר מפלגים את העם הזה וקורעים אותו מבפנים.במקום לאחד נשאר ימין ושמאל שמשתלח אחד בשני..