אז כן,לרגע אחד או שניים אין לי חשק לכלום,אין לי חשק לנסות,אין לי חשק אפילו לחשוב.
לפעמים לא בא לי לקום ולחפש עבודה או לנסוע ללשכת התעסוקה.לפעמים פשוט אני נהנית מהחופש ולא חושבת על כלום.לפעמים התסכול שיש בי הוא כל כך גדול שאני מרימה ידיים מראש.לפעמים אני יכולה לספק לעצמי אלף ואחד תירוצים למה לא ולהגיד לעצמי שמותר לי,שאני לא חייבת אם אני לא רוצה,שמספיק יש לי עליות ומורדות ולא לשים לב שאני שמה לעצמי עוד ועוד מחסומים.אני יכולה להגיד הכל אבל לא באמת לפתור כלום.
אני יודעת,אני מקווה,אני מנסה לפחות להאמין,שאם אני אכתוב כמה שיותר שאני רוצה עבודה וכמה שיותר שאני רוצה למצוא וכמה שיותר אני צריכה לא להוריד הילוך זה יקרה.הויתור שלי כרגע זה בגלל מורדות שאני חווה.וזה בסדר,זה בסדר לחוות מורדות אני מבינה שזה רק ירים אותי אבל כרגע אני לא כל כך מרגישה את זה.פשוט לפעמים לא בא לי כלום.לפעמים אין לי חשק ואני לא יודעת כל כך איך להחזיר לעצמי את המוטיבציה.
אני כל הזמן חושבת על כמה קל היה לי בעבודה הקודמת שלהתחיל משהו חדש זה משהו שאני לא מוכנה לחשוב
או אפילו לנסות מרוב פחד של מה יהיה אם אכשל.אני צריכה לשבור לעצמי את המחסום הזה אבל אין לי מושג מאיפה להתחיל..אז בינתיים,רק לבינתיים אני רק אכתוב.כי לבינתיים זה עוזר קצת.