פעם "התאהבתי" באלירז.אם אתם זוכרים
היה הזוכה הגדול של תכנית האח
אהבתי את התכונות שהוא שידר והחכמה הגדולה
אהבתי בו הכל,את הרגישות,את הכנות
ולא שמתי לב כמה קל זה היה "להתאהב"
טיפחתי כל כך הרבה ציפיות,כבר חשבתי שהוא הוא האחד שלי
כבר פינטזתי שאני והוא נשואים עם איזה 4 אולי 5 ילדים
המחשבות רצו לי בלי הפסקה בתוך הראש
עד שלבסוף "ההתאהבות" נגמרה.הבנתי משהו שלא הצלחתי להבין
הבנתי שזה לא בשבילי,זה גדול עליי מידי
הוא בא מעולם של מפורסמות ואני כזו קטנה
שגם שחשבתי שהבעיה הייתה עבודה שלא הייתה לי,אני הבנתי
אני עדיין נשארת קטנה
שהמשכתי הלאה הבנתי אחרי כמה שנים טובות שאני וזוגיות זה לא מסתדר
אני "מתאהבת" באחד שהופיע לי בסך הכל על המסך
במישהו שלא יודע מי אני,במישהו שלא מכיר אותי
שפגשתי אותו היה בסדר.זה הרגיש לי שזה עבר וזה נשאר מאחוריי וכך באמת היה
היום אני לא מאוהבת באף אחד
אולי טיפה,אולי קצת,כן,בעפר חדד,ניחשתם נכון
במשקפיים,בפנים,בעיניים,במבט
מרגישה כאילו הוא מסתכל רק עליי כשהוא מישיר מבט למצלמה
בזמן שהוא משדר או מגיש מהדורה
ואולי זה משוגע ואולי זה מטורף
המחשבות שלי רצות ואני נותנת להן לרוץ בחופשיות
אני יכולה להרגיש ככה וזה בסדר
אני לא רוצה זוגיות,אני לא צריכה להגיד את זה או להבהיר מאתיים פעם
זה ברור לי ש"אהבה" כזו זה דבר שבסוף יחלוף
אני אמשיך קדימה,אעסוק במה שאני רוצה,אשכח ממנו
אחייך לי בלי להצטער לרגע ואהיה פשוט במילה אחת וזה אני יודעת: מאושרת
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
סנון