אני אחת שמחפשת עבודה

קשה לי לכתוב על נושאים אחרים מלבד הנושאים שאני "חופרת" עליהם.סליחה על המילה "חופרת" אבל זה

בערך ההגדרה שלי לפוסטים הבלתי נגמרים שלי על מה שאני כותבת.ברגע שיש לי נושא אחד בראש אני פשוט נצמדת אליו ולא עוזבת אותו עד שאני לא מרגישה שאני ממצה את כל מה שאני רוצה לכתוב עליו,וגם אז,עד שאני ממצה אותו אני יכולה לחזור אליו אחרי פרק זמן מסויים מבלי ששמתי לב שכבר חפרתי עליו.

מצד אחד יש אומרים שזה מעצבן,כמה אני יכולה לכתוב על אותו נושא שוב ושוב ובאמת "לחדש" משהו,

נגיד לכתוב סתם על הסמי מחאה על תנובה.-יש לי מה להגיד על זה,כמו: אם יש מצב שחברה גדולה לכאורה מנצלת את הצרכנים ומטעה אותם זה בהחלט מעשה מכוער,מצד שני מה כבר אפשר לעשות,אי אפשר להוכיח שבאמת הם ניסו לכאורה לרמות אותנו הצרכנים כי אם קנינו משהו ולא בדקנו את זה אז אז מה פתאום עכשיו.

או על נושא כמו הגז נניח או "סתם" פוליטיקה.-אני לא מבינה בזה.כן,אני חיה במדינה הזו ואני אמורה להבין לפחות מעט מזה,אני מבינה קצת,אבל את הרוב לא,הרוב לא באמת נגיש או מוסבר בצורה כזו שתהיה לי נוחה להבנה שמה בעצם יש לי לכתוב? לא בא לי סתם לכתוב ולצאת כמו שאומרים "חומוס".

אז יוצא בעצם שאני חופרת על דברים שתהיה לי יכולת להגיב עליהם כי אני יודעת עליהם ומבינה בזה הכי טוב

- על אהבה דבילית או המובטלות שלי.זו בעיה אבל זה בערך מה שאני יכולה.