אני אחת שמחפשת עבודה

אני לא רוצה להרגיש פתטית

אבל איכשהו אני מצליחה בכל זאת להרגיש עד כמה

אני מצליחה לאכזב,ולא רק בענייני הלב

אני יודעת היטב שזה לא ילך

אין לי מושג איך עוצרים את זה,את הדבר הזה שהשתלט עליי

שבלי כוונה אני קוראת לזה "אהבה".אבל היא לא בריאה

בא לי להוציא אותה ממני,את האהבה

להרחיק אותה ממני כמה שיותר רחוק.אבל אני לא מצליחה

אני צובטת לעצמי את הלב גם שאין סיבה

אני לא יכולה לסלוח לעצמי ש"התאהבתי"

אני עושה לעצמי דווקא ועוד קצת

ועוד קצת על ההוא שעושה לי פרפרים

שעליו אני לא יכולה לחלום

כי אפילו ההלב שלי יודע שאני לא אעמוד בזה

יודע כמה זה יכאב אם רק אעיז לחלום עליו

אין לי מושג איך עוצרים את זה,את הדבר הזה שהשתלט עליי

שבלי כוונוה אני קוראת לזה "אהבה".אבל היא לא בריאה

בא לי להוציא אותה ממני,את האהבה

להרחיק אותה ממני כמה שיותר רחוק.אבל אני לא מצליחה