היום היה אוויר דוחה,חם מידי
ומחניק מאוד.כמעט שאין דרך לנשום
דרך כל האבק הזה שבאוויר,
הלחות עצמה יבשה כמו הנגב,
הרגשתי לרגע שאולי אני נמצאת באמת בנגב או באילת,
למרות שיגידו ששם אין חום רק סתם מזיעים באופן דוחה ומסריח
והלחות יבשה כמו מדבר סהרה.
אני כבר לא יודעת מה עדיף יותר חורף קר או חורף עם אובך או למות מחום בקיץ.
מידי פעם שיש אוויר כזה אני מתחילה להרגיש לא טוב.
זה קרה לי כבר בעבר אל תשאלו,הרגשתי שעוד שניה אני מתעלפת
למרות שאף פעם לא התעלפתי,אבל באותה שניה חשבתי שכן וזה לשמחתי לא קרה,בכל מקרה אני מאותו תקופה לא לוקחת סיכונים וכשיש אוויר כזה אני מעדיפה לא לצאת מהבית עד שהאוויר ייתחלף!
והרי לכם שיר קטן שמזכיר לי את היום:
מוניקה סקס/פצעים ונשיקות
פצעים ונשיקות כל השקרים וכל השתיקות
חוזרים כמו מהמרים עם קופסת הקלפים
ונעליים מבריקות
שארית התום בארגזי קרטון
מעשה אמנות או מעשה יום יום
אני עוזב אני עוזב היום
לה לה לה לה לה לה לה...
פנים עדינים של פליט רוחני
אתה לא מתאים אבל תמיד תהיה איתי
אמרתי לה זה רושם ראשוני
אל תקני זה לא האף שלי
היא אמרה לי תודה אני כבר אבודה
ולא מפחדת מקנייה לא טובה
אז נשארתי שם הקזתי לה דם
כשניסיתי לשנות לה את העולם
עצלנות כושלת כישלון חרוץ
בזבוז פרוע ואין לי תרוץ
אני עוזב אני עוזב היום
לה לה לה לה לה לה לה...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
סנון