כשקוראים בהגדה של פסח,
כל המטרה של הערב זה להגיע לאוכל אחרי קריאה ארוכה.
אחרי שמסיימים את ארוחת הערב כמעט תמיד נשאלת
השאלה אם להמשיך לקרוא או לא להמשיך לקרוא בהגדה,
וכמעט תמיד התשובה תהיה לא.אף אחד לא באמת
בא לארוחת ליל הסדר אצל הדודים הדודות הסבים והסבתות רק כדי
להמשיך לקרוא בהגדה.הגענו רק למען מטרה אחת וזה האוכל,
כל הערב קוראים במשך איזה שעה,שעה וחצי את ההגדה רק כדי להגיע ליעד הסופי :האוכל שלו חיכינו הרבה זמן.
למה לטרוח ולהמשיך לקרוא עוד שעה,שעה וחצי אחרי שסיימנו?
חלק אחד ימשיכו כי זה מסורת,חלק שני ימשיכו כי הם מרגישים חייבים וחלק שלישי ימשיך כי לא נעים...
אני אישית שייכת לשלושת החלקים ולמה לשלושת החלקים
כי 1) אין ממש חשק גדול לקרוא אחרי ארוחת ערב עוד שעה
של הגדה.
2) תלוי איפה אני עושה את הסדר,כי אם אני עושה את הסדר אצל
דודתי שהיא דתייה אז אין לי ברירה אלא להמשיך לקרוא.
מה שהכי מצחיק זה שכשאנחנו כבר ממשיכים לקרוא אז מתחילים לאט לאט לקרוא הכי מהר שיש
ואז כל הערב הופך לערב של צחוקים כי רצינו לסיים את הערב כמה שיותר מהר....
לאיזה חלק אתם שייכים???