כעס הוא התכונה שיש לכולנו.הוא מכיל בתוכנו את כל התכונות
והאנרגיות השליליות.התכונות האלה מתבטאות כשלא טוב לנו,כשמעליבים אותנו ופוגעים בנו.
כעס הוא גם תכונה שמוציאה מאיתנו דמעות,בכי וכאב שקשה לנו.מראה את האנושיות שיש בכולנו.
אם אנחנו לא מתעלים את הכאב לכיוון חיובי הוא יכול להתבטא בצורות שונות כגון:זעם וטינה.
אתמול בחדשות הייתה כתבה שבשעות הבוקר המוקדמות,נכנס אלמוני לתוך שטח קמפוס אוניברסיטת וירג'יניה-טק שבקלקסבורג,ארה"ב והחל לירות לכל עבר,כתוצאה מכך נהרגו כ- 31 סטודנטים..
מה שקדם לאותו אירוע היה שאותו אלמוני לפי מקורות בחדשות חיפש את חברתו בקמפוס. הוא נכנס ושאל את הסטודנטים אם מישהו מהם ראה את חברתו ומשלא נענה לשאלתו, הוא העמיד את כולם בשורה וירה עליהם.כעבור הפרש של שעתיים,הוא נכנס לחדר אחר וירה גם שם
לכל עבר.. האירוע עצמו הוכרז כאירוע חמור אך לא מדובר ברקע לאומני (טרור).היורה עצמו מת, אך לא ידוע אם הוא התאבד או נהרג מירי השוטרים..חשוד נוסף ברצח נעצר לאחר האירוע.
אני שואלת את עצמי מדוע הוא עשה זאת,מה דחף והניע את האלמוני לירות בסטודנטים חפים מפשע,וכל זה רק בגלל שהוא חשב שחברתו כנראה נמצאת שם? או שמה היה לו כל כך משעמם בחיים שהוא החליט לקום בבוקר ולהרוג סתם כי הוא משועמם?
האם הוא היה שיכור?האם הוא כעס על מישהו מסויים שבגלל זה שווה להרוג בשבילו? כל התשובות לשאלות האלה לא יקבלו מענה כיוון שהיורה כמו שכבר אמרו מת.
רובנו כועסים על אדם מסויים שעשה לנו מישהו,כועסים על המון דברים שקורים לנו בחיים. במקום לנסות לדבר וללבן את העניינים,במקום לפתור את הדברים בצורה בוגרת,אנחנו בוחרים בדרך הקלה בדרך של הכעס,בוחרים בדרך של נקמה טינה,שנאה ועוד..למה?
מה דוחף אותנו להיגרר לתוך אלימות? שאלה שעד היום אני שואלת את עצמי בכל יום..תוהה מדוע אנשים בוחרים בדרך הזאת..אם מישהו עשה או אמר לי דבר רע (כמובן שתלוי מה) אני אנהג בשתי דרכים: האחת
היא שאם אותו אדם מבין שטעה ומתנצל אני כמובן אחשוב על זה ואולי אסלח לו. השניה היא אם אותו אדם מתנצל
ולעיתים גם לא,אני אחשוב לנתק איתו כל קשר בלי ללכת למקום של מריבה מיותרת..
ככה לפחות אני נוהגת לעשות לתעל את הדבר הרע למשהו אחר מבלי להיגרר לאלימות!