חשבתי אולי אני אכתוב פה עוד פוסט ביקורתי אבל קצת נמאס לי מלכתוב על אותו נושא שוב ושוב (לא כל כך..כן),
חשבתי אולי לכתוב משהו פוליטי אבל גם זה נהיה קצת די חרוש (כן בטח),
חשבתי אולי לכתוב פה על תכונות אבל כבר כתבתי את זה..
חשבתי לכתוב על אולמרט וקצב אבל גורג בוש נהיה יותר מעניין.
חשבתי אולי לכתוב שוב על ליאור שליין,אבל התספורת החדשה שלו אומרת הכל...חשבתי אפילו לנסות לכתוב פוסט על סדרות או על אנשים מפורסמים אבל עשיתי את זה כבר (כן...אני יודעת בלי הערות בבקשה!),
ניסיתי לכתוב על כל נושא שעולה בדעתי,אבל הפוסט היה קצר מידי.
ניסיתי לחפש באינטרנט נושא לכתיבה אבל כולם כבר כתבו עליו.
ניסיתי כל כך הרבה נושאים אבל אף אחד לא היה מספיק מעניין.
נזכרתי שפעם רציתי לכתוב על נושא מסויים אבל שכחתי מה רציתי לכתוב,אז חשבתי לנסות לכתוב פוסט מצחיק אבל לא הצלחתי כי אני לא מצחיקה.רציתי לכתוב או לפחות לנסות לכתוב על איך אני אחגוג את יום העצמאות אבל לפני יום העצמאות בא יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל
אז ויתרתי על הכתיבה בנושא של יום העצמאות ורציתי במקום זה
לכתוב על יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום הזיכרון לשואה ולגבורה
ועד כמה שלא מציינים מספיק את אותם ימי זיכרון חשובים כל כך
אבל חסר מעש כבר כתב על זה ולא היה לי מה להוסיף
לאותם מילים יפות. בסוף שכבר כמעט הייתי על סף ייאוש מלחפש,רציתי לוותר על עידכון הבלוג עד שאני אמצא נושא,
אבל אז נזכרתי שחלק מכם רצו או יותר נכון ניסו לשכנע אותי לכתוב פוסט אופטימי אז כתבתי את הפוסט הזה...