אני אחת שמחפשת עבודה

בקשר לעבודה עוד לא החלטתי סופית.אבל בכל מקרה אני לא

מתייאשת מלחפש! ובהזדמנות זו אני רוצה להודות לכל אלה

שהגיבו לי פה.תודה לכם!

הנושא שגרם לי לכתוב לכם פה הוא הנושא של איפה עובר גבול הפירסום,מתי קיימת זכות הציבור לדעת,מתי לא ועד כמה מותר לדעת.

לאחרונה,כולנו עוסקים בשאלה של פרסום ועדת וינוגרד,בשאלה אם לפרסם עד כמה ואם בכלל לפרסם את מסקנות הוועדה.לדעתי האישית יש שני צדדים האחד:כן,זכות הציבור לדעת מי האחראי העיקרי לכל כך הרבה כשלים,לכך שחיילינו הלכו מאיתנו בטרם עת,ולחיילינו הנוספים הסובלים מתוצאות המלחמה,ובעיקר לקבל תשובה לשאלה המתבקשת למה אותו אחד עדיין (או שלא) יושב בכיסאו ומסרב לעזוב

(למרות שבנינו האחראים האמיתים  הם רוה"מ,שר הבטחון שמסרבים לעזוב את כיסאם והרמטכ"ל לשעבר),אז כן אנחנו רוצים לדעת,

זכותנו לדעת את האמת.

כי לכל החלטה יש תוצאה.התוצאה של אותה מלחמה הייתה כל כך קשה שמגיעה לנו הזכות לדעת כדי אולי לסגור מעגל.

צד שני: טוענים שמסקנות הוועדה יכולות להרוס את הקריירה הפוליטת שלהם (של רוה"מ,שר הביטחון,הרמטכ"ל לשעבר)

ועלולה להיות לכך השלכה הרסנית לקריירה שלהם כיום ובעתיד.מה שהם רוצים זה או לא לפרסם או לפרסם בצנזורה מינימלית את תוצאות הוועדה.חוששים שכל אלה שתלו תקוות שווא בממשלה התאכזבו ממנה.    

אין לי מושג מה בדיוק רשום שם ולמה,אבל מה שאני כן יודעת זה שצריך לפרסם את תוצאות הוועדה אם או בלי צנזורה.

יש דברים שלאו דווקא קשורים לפולטיקה שלציבור אין צורך לדעת ואפילו אין זכות ואני מסכימה.אבל בתוצאה כזו של מלחמה לציבור יש את כל הזכות לדעת מה בדיוק קרה שם ולמה,

גם אם המחיר הוא במחיר הקריירה המפוארת של כל אחד ואחד מהם!

סיכום ועדה:

אחרי שעברנו את ועדת וינוגרד ואחרי כל הבושות יבואו

כמובן התוצאות,מי יישא באחריות ייקח אותה וייתפטר,

כמובן שאף אחד,כי אף אחד לא רוצה לאבד את הכיסא שלו.

ואם מה אנחנו נשארים?אנחנו כמובן נשארים אם שאלות

שאין להם תשובות, נשארים עם הכאב הפרטי שלנו,כי אף אחד

לא מוכן לקחת את האחריות,כי אף אחד לא חושב שזה מגיע למשפחות ולחיילים,כי בשורה תחתונה הם דואגים לתחת של עצמם!

אם זה אנחנו נשארים ואם זה נשארנו להתמודד.כי אף אחד אחר

לא מוכן!אני לא מבינה ואולי אף פעם לא יבין לעולם איך אפשר הם יכולים להסיר מעליהם את האחריות ולנסות להאשים את האחרים

רק לא את עצמם.יותר מידי זמן לוקח לנו להבין שמשהו

בממשלה הזאת רקוב ואולי עדיף היה לגלות זאת עכשיו מאשר לעולם לא,אולי טוב שגילינו את זה עכשיו ולא יותר מאוחר,

לדעתי חבל שלא גילינו את זה מוקדם יותר,

היו כל כך הרבה כשלים עוד לפני והכל היה מונח מול הפרצוף

שהם פשוט בחרו להתעלם ולהמשיך הלאה! כאילו כלום לא קרה.לחכות שתבוא עוד איזה ועדה תחקור ותמצא שהאשמים זה לא הם זה

 אנחנו שלא ראינו,שלא ידענו,שבחרנו להתעלם,במקום להגיד להם שמשהו לא בסדר הם מעדיפים להאשים אותנו מאשר את עצמם,להטיל את האחריות עלינו במקום לקחת אותה על עצמם!