אני אחת שמחפשת עבודה

כשהייתי עוד בבית ספר,לומדת עד שעות אחר

הצהריים ומתלוננת על זה..היה לי מנהג כזה שכל שנה

הייתי רבה עם לפחות מורה אחת.בזמנו,היה לי רושם

כזה של אחת שלא מתחצפת,הייתי תלמידה ממוצעת,ילדה

טובה ירושלים מה שנקרא.אבל כשרבתי עם מורים,הייתי

משאירה אותם פעורים.אני זוכרת ריב אחד ספציפי עם המורה

ללשון,יום אחד,באמצע שיעור שהיה לנו איתה,אני לא זוכרת

מה בדיוק קדם לזה, היא שאלה אותי באמצע הכיתה אם

אני צריכה עזרה בלשון,כי היא רואה שאני מתקשה..

עניתי לה שלא תודה אני מסתדרת לבד.אחרי השיעור היא

נשארה בכיתה יחד איתי ועם עוד חברה שלי (לשעבר),ואין

לי מושג למה,אבל אמרתי ככה בשיא הספונטניות על

המחנכת שלי שהיא "מחנכת גרועה ואף פעם לא מקשיבה

למה שיש לנו (תלמידי הכיתה) לומר,ואם אני הייתי מנהלת

בית הספר הייתי מעיפה כמה מורים בבעיטה בתחת!"

המורה ללשון הסתכלה עליי המומה למה שהרגע אמרתי,

ושאלה אותי :"ואותי הייתי מפטרת?" ועניתי לה: "כן".

אחרי כמה שניות שהיא מסתכלת עליי שוב המומה,

היא החלה לדבר עם חברה שלי (לשעבר) על נושא אחר..

המורה הזו העליבה אותי בפני קבל עם ועדה,במקום לקחת

אותי הצידה,לחדר מורים ולדבר איתי.היא העדיפה להשפיל

אותי,ובסוף מי שצחק אחרון הייתי אני.אותו יום גרם לי לשינוי

לטובה,לעמוד יותר על העקרונות שלי ולא לתת לאף

אחד להשפיל אותי שוב,זה הקנה לי ביטחון עצמי שהיה

לי חסר באותם ימים.ועל זה אני גאה מאוד.