אני אחת שמחפשת עבודה

את ט' באב,מציינים לזכר חורבן בית המקדש בגלל

שנאת חינם וגילוי עריות.ט' באב בעבורי מסמל לא רק

את זה,הוא מסמל בשבילי נקודת מבט חדשה,לא לקחת

או להתייחס לדברים כמובנים מאליהם,לקבל כל ביקורת

לטובה או לרעה,לא להיות אנוכיים כלפי האחד לשני,לקבל

את השונה,להיות סובלני וסבלני.זה נשמע לכם כאילו מאיפה

זה בא לי, אבל זה בא לי מתוך העובדה שחברה מדהימה

שלי,שאותה אני הכי אוהבת )הכרתי אותה מהצבא ד"א),

עודדה אותי לעשות צעדים שלא חשבתי לקחת (זה אחרי

שרבתי איתה ואמרתי לה שאני לא מוכנה להקשיב,טוב

לא ממש ככה אבל בערך...(,היא אמרה לי "מה כבר יכול

להיות,קחי צ'אנס,תנסי,אחרת כלום לא יבוא בקלות",והיא

צדקה.היא לימדה אותי לקבל עצה ולקחת אותה לתשומת ליבי.

מבלי כמובן להעליב,הרי היא סך הכול באה לטובתי,לא לרעתי.

ועל כן אני מעריכה אותי מאוד! לדעתי נושא זה כביל מאוד

גם לגבי תאונות דרכים,אם נשנה בעצמנו ולא משהו אחד,

לא נתעצבן יותר מידי,ונדע לקחת הכול בפרופורציה,

העולם אולי יראה אחרת לגמרי!

עריכה : הוספתי את הפוסט לקטע הר העצה הטובה