אנשים יכולים להעלות חיוך ברגע ויכולים להוריד אותו
בשנייה, רק צריך למצוא את אלה שאוהבים אותך ונמצאים
איתך לכל אורך הדרך,ומשם רק להתרומם ולקום מחדש.אנשים
יכולים להיות רעים ואנשים יכולים להיות טובים,זהו סדרו של
עולם,יש אנשים שהם רעים אבל יש להם קורטוב של טוב,ויש
אנשים שהם טובים ויש להם קורטוב של רוע.אישית אני לא
יודעת אם זה נכון או לא,אף פעם לא ערכתי השוואה ובדקתי.
הרבה אנשים בחיי אכזבו אותי והרבה גרמו לי אושר,האנשים
שאכזבו אותי גרמו לי להבין דבר אחד:יש אנשים שיפגעו בך,ויש
אנשים שיפגעו אבל יגידו סליחה,אלה שלא אמרו,כמובן,ניתקתי
איתם כל קשר,ואם אלה שכן,נשארתי איתם עד היום.גם אם מדובר
רק בקומץ אנשים קטן,אני מעדיפה קומץ על פני מספר רב.מעולם
לא חשבתי לתת לעצמי יותר,תמיד חשבתי על אחרים והעדפתי
אותם על פני,כולם אמרו לי שאני צריכה להפסיק,אבל לא הקשבתי,
אבל כנראה שהייתי צריכה להיפגע מספיק כדי להתחיל לחשוב
גם על עצמי,אני אגלה לכם סוד,אני תמיד חשבתי שלהיות טובה ונחמדה זה מעולה,אבל כשדרכו עליי,אז הבנתי שזה לא שווה. לא
שווה שידרכו עליי אם אני נחמדה,אני צריכה להיות נחמדה רק
לאלה שיודעים להיות כנים ושלמים עם עצמם,לא לנסות להתחבב
על כולם ורק להתאכזב,להתחבב רק על אלה שיודעים להעריך,
ולא אלה שלא יודעים את המשמעות.את כל השיעורים האלה למדתי
בדרך הקשה,במקום בדרך הקלה,ועל זה אני קצת מתחרטת ולא מתחרטת,כי אם הייתי לומדת בדרך הקלה אולי לא הייתי מבינה,
הדרך הקשה הכשילה אותי אבל גם חיזקה אותי.אם הייתה ניתנת
לי ההזדמנות לתקן משהו אחד במהלך כל חיי,לא הייתי מתקנת
דבר,כי אין לי על מה להתחרט, כל מה שעשיתי בעבר ומה שאני
בהווה ובעתיד זה מה שאני עושה, ועם זה אני כנראה אצטרך
גם לחיות,לחיות עם הבחירה שלי.