יומולדת אמור להיות אירוע משמח מאוד לא? אבל לא
אצלי,בכל אופן...כמו שאתם בטח יודעים יש לי עוד פחות
מחודש יומולדת 22,והאמת היא שלא כל כך בא לי לחגוג,
גם מבחינה כספית וגם מבחינה של אין לי כוח,נמאס לי לחגוג
את היומולדת שלי,בשביל מה,הרי יומולדת יש רק פעם אחת
בשנה וחוזר חלילה.אני לא הכי אוהבת את היום הזה,כי היו
פעמים שהרגשתי לבד נפשית.אומנם חברים עשו לי בצבא,
אבל מבפנים תמיד הרגשתי שהכול מאולץ,לא יודעת למה,למרות
שזה לא הייתה הכוונה וזה בא מהלב שלהם,איכשהו הרגשתי ככה.במשפחה עושים לי תמיד,ואני מודה להם.פעמים רבות לא
חגגתי והרגשתי עם עצמי נורא,.היו לי חברות שכיום אני כבר
לא בקשר איתן,שכל מה שהן עשו היה רק להתקשר ולהבטיח
הבטחות שווא או להביא מתנה קטנה שלא כל כך הייתי צריכה,
אבל לא משנה,העיקר הכוונה לא? אז הפעם החלטתי שהשנה
אני אוותר על המתנות והחגיגה,אסתפק בברכות וזהו,לא רוצה
יותר מזה ולא פחות מזה.ככה אני לא ארגיש שזה מאולץ או
שזה היה להן טרחה מידי.