אנשים מפורסמים בארץ או בחו"ל מצטיירים לנו
כאנשים מושלמים,נחמדים,מקסימים ואף נראים
מיליון דולר,שאין להם צרות בחיים מלבד ה"צרות
של העשירים". מצד אחד זה רק רובם,צד שני כולם
בני אדם כמו כולם,שמרוויחים את לחמם במשחק,
תיאטרון בהפקת סרט או בקיצור בעבודה קשה.
היתרונות של להיות אדם מפורסם הן אומנם גדולות,
אך כגודל ההצלחה כך גודל האכזבה.יש המון חסרונות
בלהיות אדם מפורסם,ואת זה כולנו כבר יודעים.אז יש
כאלה שהם נחמדים ויש כאלה שנחמדים פחות,הרי
אף אחד לא תלית שכולה תכלת...אבל אי אפשר לרדוף
אחריהם ולחשוב או לצפות שהנה השגנו את מבוקשנו,
ממש לא,כי אם נשים את עצמנו במקומם סביר להניח
שגם אנחנו נתנהג פחות או יותר כמוהם.אבל לדעתי
צריך שיהיה גבולות בכל מה שקשור להערצה,ככה
אני חושבת שיהיה הרבה יותר נחמד,כי בין כה וכה
מספיק להם הפפארצי שרודפים אחריהם......