אני האמת לא אוהבת אוכל חריף,לרוב אני מכינה לעצמי את
האוכל.אני לא יכולה לסבול אפילו פיקנטי חריף או חריף עדין.
אני לא אוהבת לגמרי אוכל טפל שלא יהיו פה אי הבנות,אבל פשוט
לא אוהבת את טעמו או ריחו של החריף.לפעמים אמא שלי הייתה
קונה לנו מידי פעם סלט חמוצים עם מלא ירקות שכולל בתוכו פלפל
אדום חריף,המים למרות הכול מתוקים מאוד וזה מאוד טעים,אך באחת
הפעמים שאכלתי מסלט זה,נגסתי בטעות בפלפל האדום החריף בלי
לשים לב....ותאמינו לי,איך שנגסתי בו ולו נגיעה החריפות השתלטה
עליי חיש מהר והייתי צריכה לשתות גלונים של קוקה קולה או מיץ
תפוזים מוגז על מנת להוריד את רמת החריפות שהייתה לי בפה,זה
נשמע לכם אולי מצחיק,אבל באותו זמן לא חשבתי שזה מצחיק בכלל.
פעם אחרת הייתי במסעדה עם אחותי ואימי והזמנתי לעצמי כנפיים
ברוטב צ'ילי בעודי חושבת שזה ממש אבל ממש לא חריף,כי זה רוטב
מתוק לפי מיטב הבנתי או לפחות כך חשבתי,בתחילה שאכלתי מזה
ניסיתי כמה שיותר לא להראות את סבלי,כשהמלצרית עברה בשולחננו
ושאלה אותי אם הכול בסדר עניתי לה שכן,אבל היא הבינה מהר מאוד
שממש לא,כי לא הייתי שחקנית טובה כל כך ולבסוף התוודיתי בפניה,אז
היא בסופו של דבר החליפה לי את האוכל במשהו שהוא באמת לא היה
חריף.ואף לא חייבה אותנו על האוכל הקודם (נתנו לה טיפ שמן אח"כ,
לאות תודה ).האמת היא שאבי ז"ל אימי אחותי ושאר בני משפחתי חוץ
מסבתי ז"ל מאוד אוהבים/אהבו חריף,אבי היה אוכל חריף בכמויות אדירות
למרות שזה היה ממש לא בריא בשבילו כי הוא היה חולה...אז אני תוהה
אולי בגלל זה אני לא אוכלת חריף....