לאחרונה העצבות קצת השתלטה עליי,מסיבה שהיא כמובן
מציאת עבודה נאותה בשבילי..אני יודעת שהבטחתי לכם שיותר
אני לא רושמת על נושא זה,אבל הפעם אני מרגישה שנשבר גבו
של הגמל,בזמן האחרון אני שולחת מיילים ופקסים לשווא וזה לא
ממש עוזר לי או בא לקראתי בכלל.מרגיש כאילו לא אכפת להם שם
ששולחים להם,מן סוג של לעג לא מובן.הייתי בנוסף לכל הצרות שלי
בעוד כ"א נוסף מס' 9 לערך,וכל פעם שאני מתקשרת אליהם(תבינו
אני מתקשרת אליהם כמעט כל יום),כל מה שהם עושים זה למרוח
אותי בתשובות מגוחכות כגון:"אין לנו","תתקשרי אלינו מחר,הפקיד/ה
לא נמצא/ת","יש לנו מערכת משוכללת","אל תדאגי נוציא אותך מהבית"
ושורת המחץ היא: "אני מקווה שאת לא תלויה רק בנו".נכון יפה?,מאוד
שירותי ואדיב מצידם.כי מה אכפת להם,הם עצמם יושבים להם עם
המשכורת השמנה שלהם ומצפצפים עליי.אולי זה ככה אולי לא,אבל
ההרגשה שלי כרגע היא לא החוסר אופטימיות – אני אופטימית מאוד,
אבל גם די עצובה מאוד,עקב הזלזול שלהם שמרקיע שחקים! לפחות כך
אני חושבת.אחרת איך לעזאזל תסבירו לי את העניין הזה שאני עדיין לא
מצאתי עבודה במשך 9 חודשים! בקיצור הרגשה של סחור,סחור
ועדיין אין תשובה מספקת לשאלה זו.ומה שהכי מפחיד אותי יותר
מהכול זה לחזור שוב ללשכת תעסוקה – שאותו אני מחשיבה כמוצא
אחרון,כי התנהגות הפקידות שם כפי שכבר סיפרתי לכם,מחרידה מאוד!
נ.ב – אני מתנצלת ומבקשת סליחתכם על כך שלא עניתי
לכם בפוסט הקודם,אני מודה לכם על התגובות החמות
שהגבתם לי,מקווה שאתם סולחים לי. אנא מכם תתייחסו
להערה שלי לגבי מיקום התגובות (שרשור).
אוהבת את כולכם 33>