אני אחת שמחפשת עבודה

אתם קולטים שאתמול בלילה רציתי לעדכן,אבל איך שבאתי לשים

את הפוסט פתאום אני מוצאת את עצמי מסתכלת על הודעה- שאומרת

שישרא בלוג עוברים שיפוצים על מנת לשפר את איכות הגלישה ועמנו

הסליחה.בינתיים אמרתי לעצמי טוב לא נורא,אני אקרא קצת ספר

שאני רוצה לסיים ונראה אם זה ישתפר עוד חצי שעה בערך,ניסיתי

אחרי חצי שעה אבל אבוי לא,המודעה נשארה ולא זזה,ורק אחרי עוד

חצי שעה לערך הצלחתי להיכנס לישרא לעדכן,אבל לא הצלחתי לראות,

כי שוב ההודעה הופיעה.אחרי איזה שעתיים בערך ויתרתי ואמרתי לעצמי

שאני כבר אחזור לזה מחר בבוקר לראות אם הכול הסתדר.וכמו שאתם

רואים זה הסתדר סוף,סוף. רציתי סך הכול לכתוב את השורות הבאות :  

השיר  My way /frank Sinatra מבטא בצורה יפה,כמעט כואבת,את

כל מה שאי פעם רציתי או ארצה יום אחד להגיד.השיר הזה יכול בקלות

לעשות אותי שמחה,ויכול באותה הקלות לעשות אותי עצובה ולגרום לי

להזיל דמעה.לא אני לא מדוכאת חס וחלילה או עצובה,אני סתם מהרהרת

לי במחשבות על השיר בעודי יושבת מול המחשב בשעה כה מאוחרת,

תוהה עד כמה כוח יש לשירים בכלל על עצמנו ועל ההרגשה הכללית שלנו.

לשירים יש כוח שאני לא מבינה אותו עד היום ואולי לא אבין אף פעם,

איך זה שבשיר אחד קטן יש המון עוצמה ויכול לעשות את כל

ההרגשות האלה. שאלה טובה...