אני אחת שמחפשת עבודה

האמת היא שמעולם לא חשבתי שאני אי פעם אגיד את זה, אבל

אני לא רוצה ילדים בעתיד.יש כאלה שיגידו שעכשיו אני מדברת

שטויות ובעתיד אני אולי אשנה את דעתי.אבל באמת באמת,שלא

בא לי ילדים.הרי זה לא כמו עבודה שהולכים לכמה שעות וחוזרים הביתה,ילדים זה פרי יצירתכם,זה חלק מכם.זה לכל החיים.אני מביטה

על אנשים שיש להם ילדים,וכמה שהם באמת מתוקים ומקסימים,ככה

אני נרתעת מהם,כי אף פעם לא היה לי סבלנות אליהם.הייתי פעם חונכת בביה"ס היסודי שלי לילד בכיתה א',עזרתי לו בשיעורי בית,וזה היה

נחמד.אבל לא ממש אהבתי את זה במיוחד,למרות שבסוף האמא שלו הביאה לי מכתב תודה.זה קשה לגדל ילדים,ואני לא חושבת שאני אהיה בנויה לזה. רוב האנשים מביאים לעולם ילדים,אבל לא חושבים על ההוצאות כשאין להם עצמם ממה לחיות.יש כאלה שיש להם ים כסף,

אבל הילדים שלהם סובלים.יש להם הכול בחיים,אבל חסר להם האהבה

של האמא או האבא,החיבוק לפני השינה,וזה לדעתי הכי חשוב.ואם אני יודעת שאני לא יכולה לתת להם את תשומת הלב או שאין לי כסף,אני

לא חושבת שאני רוצה ילדים.כי גם אני וגם הם יסבלו מאוד.ואם כבר לעשות ילד אז בטח ובטח שלא אחד,כי ילד יחיד מצד אחד,זה אולי זה טוב מבחינה כספית,אבל הילד בעתיד יגדל להיות רכושני מאוד.הוא

לא ידע לחלוק שום דבר.וזה יהיה מאוד קשה.כי כשיש ילד נוסף אז

לומדים לחלוק ולא רק זה יש גם אם מי לדבר,לשחק לצחוק.שזה

חשוב להתפתחות,ובגלל כל הסיבות הנ"ל אני מעדיפה לחסוך ממני

ומהם את הסבל הזה,ומעדיפה שלא להיות אמא.