אני אחת שמחפשת עבודה

את הפרויקט המדהים הזה של כתיבת זיכרונות,קיבלתי מהדר

שהעבירה לי אותו.ואני יעביר אותו הלאה למי שרק רוצה.

האמת שיש 5 דברים לכתוב,אבל בחרתי לכתוב רק שתיים.

חיבה – סבתי ז"ל מצד אימי,ידעה להעביר חיבה. האמת בצורה

מוזרה,למה מוזרה – סבתי לא הייתה אוהדת כל כך של חיבוקים,

היא יותר העדיפה שנגיד לה שלום ותו לא.מעולם לא ניסיתי לחבק אותה, כי ידעתי מראש שהיא לא אוהבת את זה במיוחד.מה שלי אז היה נראה מאוד מוזר,אבל כיבדתי אותה מאוד. היא הייתה אישה שהזמן (יחסית) ניכר עליה. היא לא הייתה גבוה מידי,אבל גם לא

נמוכה מידי.היא הייתה אישה בריאה מאוד,ולא הייתה לה שום בעיה רפואית כלשהי (חוץ מעישון).שערה היה לבן כשלג והיא הייתה לובשת אך ורק שמלות,גרביים לבנות ונעליים שחורות.היא לא הייתה קשה כל כך,אבל כל פעם שהיינו באים היא נהגה לכבד אותנו בסוכריות טופי מעוכות,ואם היינו רוצים שתייה היא אמרה לנו לקחת בעצמנו,שנרגיש חופשי,למרות שאחרי שנייה היא הייתה משנה את דעתה...ולמרות שתרכיז השתייה היה מלא בנמלים היא לטענתה טענה שממש לא.כזו הייתה סבתי,אהבתי אותה מאוד,מאוד למרות שלחבק היא לא אהבה.

שמחה – לפעמים כשהמצב שלנו היה לא זוהר במיוחד והיינו קצת

בקשיים,איכשהו (תמיד) אבי ז"ל היה נותן לנו את ההרגשה שזה לא

ככה,הוא היה לוקח אותנו לטיולים ארוכים או למלון באילת לעשות

חיים.לשכוח את הצרות ולשים אותם בצד. הוא ידע לעשות אותנו

שמחים למרות הכול.כשהיה לי יומולדת הוא היה נוהג להרים אותי

גבוה ולתת לי הרגשה שאני על גג העולם (למרות שהחזקתי אותו

בסנטר יותר מידי חזק)...או כשהייתי קטנה והייתי מפחדת בלילה

הוא תמיד אמר לי משפט שהרגיע אותי ואיתו הייתי נרדמת.אז את

רוב השמחה בחיי קיבלתי בזכות אבי ולו אני חבה המון,המון תודה!!