אני מסכימה עם מה ש Graphy - dafi כתבה בפוסט שלה, לרוב
הילדים אין זמן להוריהם,אבל לדעתי גם לרוב ההורים אין זמן לילדיהם,
בדיוק אותו דבר כמוהם.כמו שילדים לא באים עם מדריך מרגע שהם
נולדים לאוויר העולם גם להורים אין מדריך להורות טובה,הם לומדים
את זה עם השנים.אין דבר כזה ילדים מושלמים ואין דבר כזה הורים מושלמים,לכל אחד מהם יש את היתרונות והחסרונות שלו.נכון שאנחנו אומרים כל מיני תירוצים אבל גם הורים הם לא כל כך שונים מאיתנו.זה לא עושה אותנו פחות אהובים מבחינתם ולא עושה אותם פחות אהובים מבחינתנו.הורים וילדים תמיד יתווכחו בניהם אחרת זה לא הגיוני,חייב להיות וויכוח בריא בינינו לבניהם ככה זה עובד.בלי ויכוח אין אהבה אמתית,אין ערך לכבוד,כי בויכוח לומדים את הכול מהכול.לומדים
לאהוב לומדים לכבד.לומדים להעריך את ההורים ואת מה שהם
עושים למעננו ולהיפך.