אני אחת שמחפשת עבודה

יש כל כך הרבה קלישאות כגון: "יהיה בסדר","אין דבר העומד בפני

הרצון","מה ששנוא עלייך אל תעשה לחברייך","אל תשנא את המשחק

תשנא את מי שהמציא אותו" וכיו"ב,ולא כולם נאמרים בכדי להרגיז או

לצאת לידי חובה.אומרים אותם כי אכפת,כי באמת חושבים מה לומר וזה

הכי מתאים לאותו רגע.קלישאות תמיד יהיו בלקסיקון שלנו ויישארו שם

לעוד הרבה שנים.כמה שזה לפעמים נשמע מטומטם וטיפשי זה תמיד

יהיה נכון.ולא חשוב שכולם אומרים את אותם משפטים גם בצורות אחרות.תמיד יהיה להן ערך.תמיד יהיה להן מקום.קלישאות אני חושבת נועדו כדי להסביר פחות או יותר את מה שאנחנו מרגישים ולא יודעים מה לומר.זה עוזר מאוד כשנתקעים במחשבה או באיזשהו צורך לעודד. אז נכון זה לעיתים מרגיז ולעיתים היינו רוצים לנסות לנסח מילים משל עצמנו,אבל כשאין אז פונים לקלישאות שיבואו ויגידו במקומנו את מה שאנחנו רוצים להגיד כשאנחנו לא מצליחים למצוא את המילים.וזה בסדר גמור,זה טבעי ומובן,ואין צורך לכעוס. הרי אם אני למשל אומרת למישהו שהכול יהיה בסדר,אני מקווה שהכול יהיה בסדר,ולא אומרת סתם.אני מתכוונת לזה מכל הלב עם המון אהבה.