אני אחת שמחפשת עבודה

לפני הרבה הרבה,הרבה זמן,הייתי ישנה עם מה שנקרא בובה.זה

בטח נשמע לכם הזוי,מצחיק ואולי גם טיפה ילדותי,אבל כשישנים

עם בובה זה מעניק איזשהו ביטחון.אני זוכרת שאת הבובה הראשונה

(כי השנייה והאחרונה אימי קנתה לי) שלי אבי ז"ל רכש לי.זה היה

ביומולדת של אחותי הגדולה.היה זה ערב גשום והיינו בדרך חזרה

הביתה,כשלפתע האוטו שלנו שבק חיים ונאלצנו לעצור ליד חנות

צעצועים (שאת שמה אני לא זוכרת כל כך),אבי ז"ל החליט שאם כבר

עצרנו בחנות צעצועים הוא יקנה לאחותי מתנה,נכנסנו לחנות ותוך

כדי שאחותי ואני הסתובבנו בכדי לראות מה אפשר לקנות לה,באיזשהו

שלב ראיתי בובה של לוויתן שחור ולבן שתפסו את עיני,שאלתי את

אימי אם היא יכולה לשאול את אבי ז"ל אם הוא יכול לרכוש לי אותה,

ואחרי שהוא ראה את תחנוני,הוא לבסוף הסכים וקנה לי אותה.כשהוא

נפטר הבובה הזאת הייתה (ועודנה) מזכרת ממנו,כי לא האמנתי אפילו

לא לשנייה שזו תהיה המזכרת האחרונה שלי ממנו.אז בגלל זה יצא

שהמון שנים ישנתי עם בובה שהעניקה לי המון ביטחון,עד שלבסוף

לא הצטרכתי אותה והרגשתי מספיק מסוגלת לישון גם בלעדיה.