ובכן ההסבר הוא פשוט,אני קוראת לה בשמות חיבה כי: א' - היא חמודה לאללה,הפרצוף והאף הקטן שיש לה שוברים אותי כל פעם מחדש בקלות.
ב' – אחרי כל כך הרבה שנים שהיא איתי אי אפשר שלא להתחיל לקרוא
לה בכל מיני שמות חיבה.כל יום בערך אני מוצאת לה שם חיבה חדש,
יש שמות שנשארים זמן רב ויש שמות שנשארים רק יום אחד לדוגמא:
רח' ז'בוטינסקי פינת ארלוזרוב או בוזי הרצוג. הכלבה שלי כמו שכבר
סיפרתי לכם בפוסטים קודמים היא גולדן רטריבר לבן שהפכה לאט,לאט לבהירה.כשסיפרנו אותה בקיץ וכשהחזרנו אותה הביתה היא הייתה לבנה
וכל כך חמודה שזה היה קורע לב,במיוחד עם המבט החודר שלה שהביט
עליי במן מבט של "סיפרו אותי,אני גיבורה!". היא כלבה מאוד צייתנית
ושומעת לכל דבר שאנחנו אומרים לה,אם אני אומרת לה לכי להביא לי
את העצם האדומה שלה היא ישר הולכת ומביאה לי אותו.כזו היא הכלבה שלי,קטנה ומתוקה.קשה מאוד לעמוד בפניה וזה למה אני מכנה אותה
בשמות חיבה..