אני אחת שמחפשת עבודה

ברור לנו שלחיות אנחנו לא נחיה לנצח,אף אחד עוד לא המציא

תרופת פלא שתבוא ותעשה אותנו אלמוות,ואם כן,אני בהחלט לא יהיה

מאלה שירצו אותה.החיים בשבילי זה לא רק העניין של מה משאירים

מאחור,אם יתגעגעו אלינו או לא.זה מסע של השלמה,למידה.הבנה,קבלה,

שינוי דברים שעשינו במשך החיים,לנסות להספיק דברים שלא עשינו ויש

לנו עוד הזדמנות לעשות.החיים מלאים בהמון הזדמנות שנייה.המוות זה

לא רק הלוויה,עצב כאב ושכול,זה ההשלמה והקבלה הסופית של הכול

ביחד.זה המשמעות שבה סוגרים מעגל והיכולת של להמשיך הלאה.זה

נשמע לכם בטח מוזר פתאום שאני מדברת על חיים ומוות,אז העניין הוא

שבמשך הרבה שנים כעסתי על אבי ז"ל שעזב אותי בגלל מחלה ארורה

שלקחה אותו מאיתנו,מאימי מאחותי וממני.חשבתי שהמוות הוא דבר

אנוכי,שבאותו זמן שהוא הלך לנו כאב והוא לא מבין עד כמה.רציתי

המון פעמים לשאול אותו למה,למה הוא הלך מאיתנו בלי לבקש רשות.

אני עדיין רוצה לקבל על זה תשובה,אבל אני מבינה שאולי התשובה

הייתה כל הזמן מול הפנים שלי וזה שלאבי הייתה משימה,משימה

שכשהוא השלים אותה הוא היה חייב ללכת חזרה.