אני כבר לא אותה ילדה שלא מבינה מה קורה סביבה,שלא מבינה
את המשמעות של סודות והסתרה.אני כבר לא אותה ילדה שאפשר
למכור לה סיפורי אגדות על סינדרלה,שלגיה ושבעת הגמדים ובטח
שלא על אבירים הדוהרים על סוסים לבנים אל עבר השקיעה יחד עם
הנסיכה שלהם.אני כבר לא אותה ילדה שתאמין באמת שפיה באה
ולוקחת את שיני החלב שנפלו ובמקומם שמה מתנה מתחת לכרית,
כי כל זה ממש לא נכון.אני כבר לא אותה ילדה שלא התבגרה אחרי
כל מה שעברה,אני התבגרתי מהר כי לא הייתי לי ברירה,התבגרתי
כי הייתי חייבת.אני כבר לא אותה הילדה.אני אישה שיודעת מה היא
רוצה לעשות במשך שארית חייה,אישה שיודעת לקבל החלטות לגבי
עתידה.אני אישה עצמאית,בטוחה,מוכשרת במה שהיא עושה,שיודעת
מה טוב ומה רע בשבילה.אני אישה שלא מסתירים ממנה את הסודות
של המשפחה וכבר מגלים לה דברים שלא סיפרו לה שהייתה ילדה
קטנה.אישה שהחיים מספרים לי ומלמדים אותי כל פעם דרכים
להתמודד עם כל מה שנקרא בדרכה.ועל כן אני גאה להיות האישה
הזאת.
פוסט זה נכתב בהשראת Twigi
נ.ב
אני גאה בכם שאתם שומרים לי על שירשור לפי השלט בבלוג,
אני אוהבת אותכם מאוד!! וסליחה שמחקתי את שני הפוסטים
הקודמים,מקווה שתמצאו מקום בלב לסליחה לשוטה כמוני...
שמצטערת על כך מאוד,ומרגישה חרא עם עצמה.