אני אחת שמחפשת עבודה

אני יודעת שיופי הוא בעיני המתבונן וכל ההיסטוריה מסביב,ואני יודעת

שאני לא מכוערת או שמנה כמו לא יודעת מה (חברה שלי אפילו אומרת

לי את זה (שאני לא) אז כנראה שהיא יודעת יותר טוב ממני ),ואמור להיות

לי טוב עם זה ועם עצמי,אבל העניין שלי זה לא החיצוניות זה הפנימיות .

אני מבפנים מרגישה מכוערת .למשל,אני לא אוהבת להצטלם בכלל,אני

רואה תמונות שלי ומתאפקת שלא לקרוע אותן לחתיכות.אחותי לעומת זאת, 

אוהבת לצלם אותי והיא יודעת שאני לא אוהבת,אבל היא בשלה,חושבת

שאני יפה,ששווה תמונה.. אז אולי לא טוב לרדת על עצמי ואני לא אמורה

להרגיש ככה,אבל בזמן האחרון זה מה שאני מרגישה.. כמה שיגידו זה

מוטעה ולא נכון,אני מרגישה שבוחנים אותי מתחת לזכוכית של מגדלת

גם אם זה לא ככה...