אני אחת שמחפשת עבודה

אם אני יאמר שאני שונאת את המשפחה שלי זה יהיה כמו להגיד שאני מתעבת

אותם.אומנם זה ממש לא יהיה שקר אבל המילה שנאה היא מילה קשה מידי.אפילו

עבורי,כשמדובר במשפחה שלא הכי בחרתי להיוולד לתוכה.אז נכון שלאזכרות הם

בקושי טורחים להופיע וגם אם כן,הם מופיעים בלבוש מבזה לחלוטין.ולמרות שאימי

מחשיבה את הדוד שלי כסוג של איזה גיבור על מהסרטים שבא עם תחתוני בוקסר

ומציל אותה בכל מצב (הסיבה שמורה במערכת,מפאת כבוד האמורים לעיל),ולמרות

שאחותי ואני לא הכי אוהבות אותו כי הוא נוהג תמיד לשאול שאלות ולתחקר אותנו כל

פעם שהוא מתקשר או מופיע,אם הוא מופיע.הוא אם אני רוצה או לא,הוא אחיו של

אבי ז"ל .מה שאומר שכל שנה או כל איזה אירוע חגיגי אני חייבת להתנהג אליו

בכבוד ובעיקר בגלל שהוא יותר מבוגר ממני ואני הצעירה.לפעמים אני רוצה לומר

לו את דעתי הכנה עליו אבל מה שמונע ממני וזה אולי המזל שלו זה שהוא אח של

אבי,אחרת זה לא היה מציק לי כל כך .