אני אחת שמחפשת עבודה

מתוך שיטות קל ברחבי ישראבלוג,קראתי אצל בלוגרית שאת שמה אני כבר לא זוכרת,

אבל אם היא אי פעם תקרא כאן אני אשמח לשים לה קישור.-או לפיכך מישהו מכם ימצא

אותה למעני (או לפני) אני אשמח אם יביא לי קישור אליה.היא כתבה בבלוג שלה פוסט 

משלה בנוגע לכל מה שקשור למוות ותארה בעצם את הלוויה שלה.-ולא,היא לא חושבת

על זה.היא פשוט כתבה דרך ראייתה ותפיסתה את החיים והמוות,שאצלנו נתפס כמשהו שמפחדים ממנו ולא ממש ששים לכתוב עליו.האמת אחרי קריאה מעמיקה שלי את אשר רשמה,הבנתי שכשאני עצמי ולא אם,כי מוות זה לא משהו שבוחרים או שולטים בו,אלך לי

מעולם זה,בתקווה בגילו של סבי ז"ל (93),ארצה לראות ולהיות נוכחת בלוויתי שלי לפני

שאעלה למשפט של מעלה,אני רוצה שלוויתי תהיה מלאה בשמחה ואושר,ללא דמעות

וללא עצב.אני רוצה שיזכרו את הטוב והרע שעשיתי בחיי אבל הכי חשוב את האדם

שהשארתי מאחור.ואם כבר לוויה אז שלפחות יכתבו על מצבתי משהו סאטירי אך בטוב

טעם שישאיר את האחרים עם חיוך קל על הפנים.אה,וסליחה על הפוסט הקודם,הייתי חייבת..