אז אתמול הלכתי לראיון עבודה נוסף אצל עו"ד (לא זה של חברה של אמא שלי).
בהתחלה קצת התקשיתי למצוא את המקום אבל שצלצלתי וכיוונה אותי העובדת
שלו,אז הצלחתי להגיע לשם.נכנסתי לשם וראיתי את שתי העובדות שלו,שאחת
נראית צעירה ממני והשנייה יותר.היו שם מן הסתם כמה כיסאות ישיבה,ובכיסא
אחד ישב עו"ד מבוגר בשנות ה-60 - 70 לחייו,אז שרציתי לשבת הוא נאלץ להזיז
את התיק שלו שהניח על כיסא אחר.התיישבתי שם וחיכיתי אולי איזה רבע שעה עשרים דק' עד שאותו מעסיק שלהן פינה לי זמן.היה שם רגע של מבוכה שהוא
חשב שאני הבנתי שהוא קורא לי כי הייתה שם עוד בחורה שלישית שישבה על כיסא שהנחתי שהיא לקוחה שלו.אז שהוא קרא לה,הבנתי את זה,אבל הוא חשב שהבנתי שהוא התכוון אליי.בכל מקרה,אחרי שחיכיתי את הרבע שעה עשרים דק',הוא סוף
סוף קרא לי,שאל לשמי ועניתי לו נוני (זה לא שמי כן,אבל הבנתם את הנקודה..),
שאל אם יש לי קו"ח,נתתי לו.וכל הראיון הוא רק הסתכל על זה ולא עליי.אחרי זה
הוא צילצל למזכירה שלו המבוגרת אמר לה שתיתן לי להקליד מסמך כלשהו ושלח אותי החוצה אליה.שניסיתי להקליד את המסמך היו לי כמה קשיים,כי כמו שאמרתי לכם פעם,אני שנה וחצי משוחררת וקצת נלחצתי,אז יצא שהקלדתי בקצב טיפה איטי
עד שלבסוף היא נאלצה להקריא לי ואז התחלתי לכתוב.היא שאלה אותי אם אני
יודעת כמה דברים ואמרתי שכן,כי אני יודעת,אבל איכשהו היה לי את הבלאק אאוט שהיא נאלצה להסביר לי שוב.אחרי זה היא נכנסה לעו"ד הזה ושהיא יצאה ממנו
היא אמרה לי להיכנס.הוא דיבר באותו זמן בטלפון אז חיכיתי כמה דק' עד שסיים ואז הוא אומר לי במין בוז כזה "לא,זה לא מתאים לנו.קחי את הקו"ח תודה וסליחה" עניתי לו "לא נורא" ויצאתי..האמת זה לא הפסד שלי,זה הפסד שלו.וחבל שהוא מושפע כנראה ממה שהמזכירה שלו אמרה לו במקום לראות בעצמו את מה שאני עושה..