אני אחת שמחפשת עבודה

לא אכפת לי שהוא אח של אבי ע"ה,ולא אכפת לי שהוא כל הזמן מתקשר אלינו

ובמפתיע או שלא יש לומר,ומודיע לנו בחגיגיות שיש להם עוד נכדה מהבן שלהם.הוא

מתקשר אלינו פעם ב...,לאזכרות הוא בכלל מאחר או שהילדים שלו באים כמו אני לא

יודעת מה,או שהוא בא אלינו אולי לאיזה חמש דקות וגם אז מתחיל לשאול שאלות של

למה אני לא מוצאת,ומה עם אחותי,וכמה היא מקבלת,וכמה היא לא ועוד כל מיני הרצאות למיניהן מטומטמות על מה אני כן או לא צריכה לעשות.אני אומרת לו את מה שהוא רוצה לשמוע ובזה מסיימת את הסיפור.כי אני יודעת שאני יכולה להגיד לו שכמו שהוא לא ממש

"רץ" לספר לנו מה קורה עם הילדים שלו,אז למה אני צריכה.עדיין אני מודעת לזה שהוא

יותר מבוגר ממני וכל פעם מחדש אני נמנעת מלהגיד לו את זה,ואולי יבוא יום אחד שבו 

אני באמת אפסיק את ההצגה ואגיד לו את זה בלי להתבייש בעצמי אחר כך כי כבר די

נמאס לי ממנו.אז נכון הוא אח של אבי ע"ה אבל הוא לא אבא שלי ואת זה הוא יצטרך

וצריך כבר לקלוט לתוך הראש שלו!