אני אחת שמחפשת עבודה ויש בי את כל האופטימיות גם אם לפעמים זה לא פשוט,
קונדיטוריה הנה אני באה!! |
| 8/2008
 לא יכול ביום אחר כרגיל,דוד שלי לא יכול לסתום את הפה שלו ביום שלאחיו,אבי יש אזכרה. תמיד אחרי זה הוא חייב,חייב לתת לי הרצאה על כמה אני צריכה לעשות את הכול להשיג עבודה,ועל כמה אני צריכה לבדוק איבחון שיגיד לי למה אני מתאימה,ועל עוד אלף ואחד דברים שבסוף אולי אני יעבוד במפעל..טוחן לאחותי במוח על מה היא עובדת ועל כמה היא מרוויחה ודי נמאס כבר.בסדר אתה חושב ככה,בסדר אמרת את זה.קיבלתי,הבנתי,תמשיך הלאה.אבל לא, הוא טוחן וטוחן וטוחן עד שאמא שלי כבר התחילה לצעוק עליו שאני עושה את הכול וזה לא אשמתי שאף אחד לא טורח לחזור אליי.הייתי קרובה להגיד לו שהייתי אתמול בראיון עבודה בת"א אבל בסוף לא אמרתי,ולא ניסיתי להתווכח איתו גם העיקר שהם סוף סוף אחרי חצי שעה (שיא גינס) הלכו.אני לא מבינה למה ביום הזה אתה מתחיל עם השטויות.במקום לדבר על כמה הוא חסר ועל כמה אהבנו אותו על זה אתה מדבר לי?! על זה?!
| |
|