אני אחת שמחפשת עבודה
ויש בי את כל האופטימיות גם אם לפעמים זה לא פשוט,
קונדיטוריה הנה אני באה!! |
| 9/2008
 ואני חשבתי שאני גמדה
אני תמיד מתלוננת בפני אמא שלי שהיא התקמצנה איתי עם העניין של
גובה כי אני 1.50 ולא יותר,ואז היא מחזירה לי תשובה ואומרת שגם סבא
שלי (אבא שלה) ע"ה התקמצן עם הגובה שלה אז מה היא יכולה לעשות.אנחנו
אולי אומרות את זה בצחוק אבל אני יכולה לומר בלב שלם שהרבה זמן היה
ויש לי בעיה עם הגובה.כי אם הייתי 1.48 או פחות מזה אז הייתי נחשבת כבר
לגמדה.והמון פעמים ניסיתי לחשוב על כמה כיף זה להיות גבוה יותר.אבל עד
לאחרונה,שראיתי בערוץ 34 ביס את הסרט "הסיפור המזעזע שלי",הבנתי
כמה דברים.הבנתי שהגובה הוא לא קובע והחיים הם אתגר אז למה לא
להתייחס אליהם ככאלה.זה סיפור שמספר על ילדה שהיא נחשבת לגמדה
היולית (היולית למי שלא יודע,זה מישהי שהיא 90 ס"מ ולעולם לא גודלת ליותר
מזה,ויש לה בעיות חמורות עם עמוד השידרה בנוסף להיותה מה שהיא).היא
ילדה שלמרות כל המגבלות שלה חולמת לעשות דברים בגדול.היה קטע למשל
שהראו אותה בקניון עם חברה שלה שהיא לעומתה נחשבת לנורמלית,ואיזה
איש מבוגר הסתכל והצביע עליה.אז היא במקום להגיב בחזרה עשתה לו
תנועה של נו נו נו עם היד.באותו רגע אני ממש הצדעתי לה.החוזק שיש לה
למרות כל מה שאנשים חושבים עליה הוא פנומנלי.ולעומתה לי יש הרבה
מה ללמוד ממנה.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
סנון