אני אחת שמחפשת עבודה

אני שומעת את השירים של בריטני ספירס.כן,בריטני ספירס.זאת שבהתחלה כולם

אמרו עליה שהיא אחלה ונראית מסטיקית ופונה יותר לקהל של בני 12-14 כי היא רק

בהתחלה שלה ומעניין מה יהיה איתה.זאת שאף אחד לא חשב או כן חשב שיום אחד

היא תהיה משוגעת,שיראו תמונות שלה שהיא מבזה עצמה,שהיא עושה קרחת,שהיא

מסיעה את הילדים שלה במושב הנהג במקום האחורי וגם אז,בלי בטיחות ובכלל שהיא

יצאה מדעתה..או הכי גרוע שהיא לא יצאה מדעתה שהיא נכנסה לסמים ולא היה לה

אכפת שהילדים שלה נלקחו לאקס המטורלל שלה קווין פדרליין.אבל שחושבים על זה

מחדש,בנקודת מבט מסויימת למה אני שומעת את השירים,למה שאני שומעת שירים

שלה ואני רואה שזו בריטני ספירס שמבצעת אותם אני תוהה לעצמי וואו?! איך זה שהיא

שרה אותם? איך זה שאני אוהבת את השירים ומורידה אותם בקצב מטורף? מתמכרת

למילים,למוסיקה.יש כאלה שיגידו שהיא ההיפך של נינט,כי לנינט היו בהתחלה שירים

אחלה אבל אחר כך הדרדרה ולא חזרה לעצמה,שלעומתה בריטני ספירס יש אחלה

שירים אבל היא רק משוגעת.אז איך זה יכול להיות? פשוט.מאיך שזה נראה ונשמע אולי

זה יישמע משוגע מצידי אבל אולי זה יחסי ציבור של תיקון או סתם פיור יחסי ציבור

של שנאה-אהבה שרוצים ליצור אצלה..שבעצם היא לא משוגעת ולא נעליים אלא רק

רוצה למכור? כי תמוהה לי מידי למה השירים שלה כל כך טובים ולמה היא עוד איתנה

כל כך מול כל מה שקורה מסביבה והיא לא מגיבה?

החלטתי שהשבת הזאת אני אהיה פחות על המחשב ואצפה בתוכניות שלא הספקתי

לצפות בהן.כמו האנטומיה של גריי או עקרות בית נואשות שחזרו עכשיו בעונה מרתקת

מתמיד.סתם כי אני חושבת שהפסקה קלה ממחשב זה דווקא לא רע בכלל.שעות על

מחשב זה גם לא בריא אז על אחת כמה וכמה זה היה רעיון לא רע.

הלכתי אתמול במטרה לקנות בורקסים תפו"א ורגיל במאפיה אצלינו בשכונה למעלה

שנחשבת למאפיה באמת לא רעה בכלל,אבל לצערי לא היה להם רגיל אז קניתי בסוף

רוגלך תפו"א וקוראסון..כי הסיבה לכך שלא היה רגיל זה כי באתי בשעות האחרונות

לפני שהשבת נכנסה..אבל בורקס אמיתי של סמי בורקס אני לא מוצאת ועל זה אני עוד

יותר מבואסת! כי זה היה הבורקס היחידי כן,אני מגזימה,היחידי,שאני אוהבת לאכול.

מה יש לי עוד לספר לכם על הסופ"ש שלי? סתם,אני מבואסת קצת כי הלכתי לראיון

עבודה עם נעלי עקב שעשו לי יבלות שחבל לכם על הזמן.למה הלכתי לשם ומצאתי

את המקום בקלות כי נראה לי שזה מזל וגם הרבה שכל והיגיון שלי,אבל הדרך חזרה

סיבכה אותי ויצרה מצב שהלכתי המון כי לא ידעתי איפה יש תחנת אוטובוס של קו 10.

אז הלכתי ברגל והכפות רגליים שלי שממילא שטוחות כי יש לי פלטפוס,לא ממש עשו

חסד גדול..מסקנה שהגעתי אליה זה שאסור לי מהיום לנעול נעלי עקב ובראיון הבא

אני אנעל נעלי ספורט.דרך אגב,אני נותנת כאן קדריט לבובי שהביאה לי את הרעיון

לכתיבת הפוסט..

למה כל פעם שסופר או זמר טוען שחברות התקליטים וההוצאות לאור או מה שזה לא

יהיה שנותן לו תגמול וכסף על תקליט או ספר גונבים לו חלק נוסף שמגיע לו מאשים

בזה את הצרכן?למה כל פעם מכניסים אותנו למשוואה? אם יש לכם בעיה עם ההוצאות

או החברות תלחמו נגדם.אני חושבת שאתם צודקים.אבל מה אני כתור צרכנית ושומעת

מוסיקה צריכה להבין מזה שאתם טוענים שאם אני מורידה מוסיקה חינם או סרט חינם

מהאי מיול זה נקרא גנבה? למה אני צריכה להרגיש אשמה על משהו שלדעתי אני עושה

נכון.הרי אני לא גונבת מאף אחד.אני אזרח שומרת חוק שלא עושה בעיות ומעולם לא

הסתבכה או רוצה להסתבך.אני עושה מה שכולם או רובנו עושים.למה לי לשלם כל כך

הרבה כסף על תקליט או על ספר מחיר מלא אם יש לי את האפשרות לקנות בזול? גם

ככה שהוא במחיר כזה ענק זה לא גורם לי לקנות,אז שיש פעם ב..מבצע חסר תקדים

שאני לא אנצל את זה? בגלל שלכם זה מפריע אני צריכה לאכול אותה? חלאס.מספיק.

אל תכניסו אותי למשוואה או למלחמה שלכם.אם יש משהו שמעצבן זה שמכניסים את

החף מפשע לפשע שהוא לא עשה.אז באמת אין לי בעיה עם המלחמה הצודקת אבל

אל תנסו לכעוס גם עליי.אני לא זו שגונבת לכם או לא משלמת לכם. 

No angel העבירה לי פרוייקט מגניב שישר קפצתי על ההזדמנות לכתוב לכם את הנושא

הבא שמתקשר יפה מאוד למה שהיא כתבה,אז ככה:

אתם לא מבינים כמה זה מבאס להיות נמוכה! אתם לא מתארים לעצמכם כמה זה

מאוד מבאס.רוב האנשים הגבוהים לא מבינים שבזה שהם יותר גבוהים יש להם יתרון

עליי.וזה בדברים הכי פשוטים כמו להושיט את היד שלהם ולהגיע למדפים.כי אני כמו

שאתם יודעים מטר חמישים.וזה לא שאני לא גאה בזה,להיפך,אולי יש בזה יתרון שאני

לא יודעת,אבל ממה שזה נראה לי כרגע זה יותר חיסרון.בעבודה הקודמת שלי למשל,

הבוס שלי לשעבר היה גבוה.גבוה מאוד אפילו.וכמו שכבר סיפרתי לכם עבדתי אצלו

בתור תייקת.המון תיקים היו אצלו במשרד,והכוונה של תיקים זה קלסרים שעמדו על

מדף גבוה,כך שיצא שכשהייתי צריכה להוריד משם קלסר הייתי צריכה להיעזר בכיסא.

פעם אחת שנכנסתי לתייק הוא אמר לי "עזבי,אני אעזור לך,איזה תיק את מחפשת? אני

אוריד לך אותו",ותכלס המשפט הזה ביאס אותי.ביאס אותי לא בקטע שהוא הציע את

עזרתו.זה דווקא היה נחמד,אבל ביאס אותי בקטע שהוא ידע שאני נמוכה וידע שמה

לעשות אני נעזרת בכיסא על מנת להגיע לגובה מסויים שאני לא יכולה להגיע אליו.אז

זה שאתה מציע לי עזרה גורם לי להבין שאלף,מפריע לך שיש כיסא שאני נעזרת ובית

אתה שם אותי בעמדה של נחיתות.משמע אתה מתייחס אליי כתור מוגבלת.גם אם זה

לא הכוונה.ואני מאמינה בעצמי שאני כן יכולה,אם זה בכיסא ואם זה בחיים שאני כל יום

מוכיחה כל יום שהגובה שלי הוא לא המגבלה שלי.