אני אחת שמחפשת עבודה

שאני מבינה מתי אני צריכה להגיד שאולי הגיע הזמן לעדכן את הבלוג פעם ביומיים

ולא כל יום.זה יעשה לי טוב אני חושבת,כי גם ככה זה לא ישנה לכם הרבה,חוץ ממני

שאני אתחיל גם יותר לכתוב כמו שצריך ולא כמו אחזור על עצמי מיליון פעמים מה שקורה לי בזמן האחרון.כי אני בטוחה שאתם שמתם לב לזה וזה בגלל שלא היה לי

מה לכתוב אז לא חשבתי על זה הרבה.אני לא מתלוננת על חלילה חוסר תגובות או

חוסר פירגון,להיפך,אתם נותנים לי כמות נדיבה ומלא אהבה בכל פוסט ופוסט עם

פירגון עצום שמחמם לי את הלב המון ונותן לי הרבה או אם אתם נותנים לי הערה או

הארה אני לוקחת אותה בתשומת לב רבה ומשקיעה בהמשך הכתיבה אתם בכלל

אחלה ואני אוהבת את כולכם וירטואלי או לא.התלונה שלי כאן היא לעצמי אישית,

שאני צריכה לנסות לפחות לא לרדוף אחרי כל כניסה,אחרי כל תגובה,להפחית את

הכניסה שלי לחלון העריכה לסרגל של הסטטיסטיקה,לא לנסות לכתוב הכי מצחיק

או הכי שנון אלא באמת להתחיל לכתוב מעצמי.כי נדמה לי שקצת שכחתי בשביל

מה באמת פתחתי את הבלוג מלכתחילה.

אני בעד כל דבר,בעד התנתקות,בעד הקפאה בעד אני לא יודעת מה,אני בעד אפילו

אתם יודעים מה,להחזיר את כל השבויים עם דם על הידם ושלא יהיה לנו ולו אסיר אחד

שלהם בכלא שלנו.באמת,אני מוכנה לתת להם מה שהם רוצים.רק שגלעד יוחזר אלינו

בחתיכה אחת.אבל גם אם באמת נחזיר אותו,את גלעד שליט חזרה לחיק המשפחה שלו

המחיר עליו אולי יהיה שווה,אבל השאלה הקשה שאנחנו צריכים לשאול את עצמינו היא

אם אנחנו מוכנים לשלם את המחיר שנשלם אחר כך שיהיה פי כמה וכמה מחיר שלא

יהיה לתפיסה ואז מה השגנו.כי אני בטוחה שהפיגועים יתחדשו,הנה הבני בלייעל תיכננו

פיגוע באילת אבל לשמחתי נמנע שלא היה כתוב בעיתונים או מוזכר בחדשות.הטרור

והשנאה יוגברו ואולי הכי גרוע זה מה שיקרה זה שאנחנו נהיה לבד במערכה,לא ארה"ב

ולא בטיח יתנו לנו יד.זה יהיה אנחנו כמו שכתוב בתנ"ך דוד מול גוליית כאשר אנחנו זה

דוד והם הגוליית.ועל זה אני מוכנה לחתום.זה רק קומץ קטן ממה שעלול לקרות אבל

העיקר שהחזרנו את  גלעד לא?.

מכירים את זה שאתם מפרסמים פוסט ולא רק שהוא מאחר להופיע על בדף הראשי

של ישרא,יש לכם גם פחות תגובות (זה לא עוזר לי,אבל זה נכון בזמן האחרון.נו שויין).

בכל אופן,רציתי לספר לכם שהלכנו אתמול לקניות בחוף פלמחים,מאין חנויות ירקות

כאלה שמפוזרות על שטחים בצדי הכביש,אפשר להגיד שזה מאין כפרים קטנים.הלכנו

לשם אימא ואני יחד עם החברים הקרובים של אימא.הסתובבנו שם במתחמים וקנינו

שם:קלמנטינות,פומלות,אבוקדו,תפו"א,עגבניות,קישואים,פלפלים,תירס,תפוזים,ואה,כן

גם מיץ תפוזים.שעלה לנו תקשיבו טוב,לא פחות מעשרים שקלים,שהקרטון עצמו מכיל

אולי ליטר וחצי-שתיים.בהתחלה חשבתי שלא הבנתי נכון את המוכר אבל יצא שלקחתי

בסוף כי לא ידעתי.הקנייה עצמה לא הייתה יקרה,אבל אם הייתי יודעת מההתחלה ולא

אחרי,לא הייתי לוקחת.כי בסדר,אורגני,אורגני אבל כולה תפוזים סחוטים! אני יכולה גם

לסחוט בבית.גם ככה המכונה שם אחרי שהיא סחטה כמה תפוזים לא נראתה ממש הכי

נקייה ואחד שעבד שם ניקה אותה רק עם מים,אז על מי אתם עובדים? מצד אחד חבל

שלקחתי כי אני אוכלת את עצמי על זה,אבל מצד שני שיהיה,לקחתי נסעתי.פעם הבאה

אני לא אעשה את הטעות הזו.אגב הסתובבנו שם גם במכולת אורגנית,ואל תשאלו מה

היו המחירים.חנות אורגנית גם כן,אבל המחירים שם זה שחיטה וגניבה לאור יום.לדוגמא

שמן סומסום אינעל העולם עלה שם 33 ש"ח.שכבר רציתי לקנות לעצמי עוגיות,סתם

עוגיות,כמה הן עלו? לפחות 13 ש"ח..אז במקום שאורגני יעלה פחות הוא עולה יותר..

אישית,אני שמחה להיות אישה,באמת,אני חושבת שלהיות אישה זה דבר מדהים.יש

לי תפקיד אפשר לומר מרכזי וגדול בחיים כמו הבאת ילדים ולהיות אימא ובין לבין לפתח קריירה.אבל בכלל נראה לי שיותר קל לי בחיים כי מה אני כבר צריכה,לא יותר

מידי.אני בן אדם מסוגל להיות מולטי טסק.אבל אני חושבת שאם אני הייתי גבר הייתי

מסתבכת עם כל העניין הזה של מראה וטיפוח.במיוחד ללא גילוח הרגליים ושיערות

החזה.טוב חזה אולי כן למרות שיש שמוצאים בזה משהו מושך ומידי פעם של השפם

והפנים,אבל רגליים.הייתי גם מסתבכת עם העניין הזה של תחתונים,כי בוקסר נראה

לי משהו משוחרר מידי ולא נראה כל כך נוח לטעמי.הייתי צריכה גם ללכת למכון כושר

כי גבר בלי שרירים או לפחות אחד שנראה בכושר וחתיך מספיק,זה אומנם עדיין גבר

אבל מי לא אוהבת קוביות..גם הייתי מסתבכת בפגישה הראשונה עם ההורים,הייתי

צריכה ללמוד מראש כמה חוקים כמו איך להרשים את מי ואיזה מחמאה להגיד.כי הגבר

הוא זה שלוקח את הבחורה מהאימא שלה ולא ההיפך,אז אני אצטרך להשקיע.וכתור מי

שאני כתור אישה אני מסתדרת עם הורים והורים אני חושבת אוהבים אותי,כי היי,אם

אנשים שאני לא מכירה בתחנת אוטובוס מדברים איתי חייבים לתת לי על זה קרדיט!

אגב,גם הפוסט הזה נכתב בהומור,אני לא אומרת או מציבה כאן עובדות.סתם משהו

שהוא נטו נקודת מבט הומוריסטית שלי על הגברים.אז אין על מה להיעלב.אני אוהבת את כולכם הגברים!