אני אחת שמחפשת עבודה

הבחילה הזאת שהכדור גורם לי זו הרגשה איומה.הכי כואב לי זה שרציתי לנסוע לבקר את האחיין שלי אבל 

בגלל שאני אפילו עוד לא יצאתי מהשפעת,כי הכדורים שהרופאה נתנה לי לא הכי עזרו לי,נשארתי בבית..

סיימתי עם הכדורים שהרופאה נתנה לי והרגשתי לעיתים בסדר ולעיתים הרגשתי יותר רע.ביום רביעי שהייתי 

בעבודה התחלתי להרגיש יותר טוב אז ויתרתי להגיע לרופאה ושכחתי לבטל את התור.או אז הבלאגן.למחרת חשתי יותר גרוע ולבסוף אימא שלי התקשרה לרופא שהגיע מביקור רופאים שנתן לי כדור מאוד חזק.אותו כדור 

שגורם לי עכשיו לבחילה.עכשיו בגלל הכדור אני בקושי אוכלת משהו.אני נוטלת את הכדור ומרגישה בחילה וכמה בא לי לשחרר את הבחילה..הדבר היחידי שאני אוכלת זה מרק ירקות.זה בערך הדבר היחידי שאיתו אני לא חשה

את הבחילה.אומנם לצינון זה לא עוזר לי אבל מבחינת הרגשה טיפה יותר טוב..עכשיו תגידו כמה מרק אפשר 

כבר לאכול במשך כמעט שבועיים? אז ככה,אני אוכלת או לפחות מנסה לאכול עוד משהו חוץ מזה אבל מאוד 

בזהירות,אם אני אוכלת משהו אחר מרגישה את הבחילה יותר,עם המרק כבר אני מרגישה פחות אז אני מתפשרת 

לבינתיים עד שארגיש יותר טוב... 

אני כועסת על עצמי שהתעצבנתי היום.אני לא גאה בזה,אין גאווה בלהיות עצבנית.בכלל.

סתם,זה היה מיותר.מיותר מאוד.עניין של עיקרון אגו וגאווה,זה בערך מה שהיה.כי מרגיזים אותי פעם

אחר פעם או מספיק בפעם אחת בשביל שאכעס אתרגז ואצעק לכל עבר בלי הרבה מחשבה.

התעצבנתי על רופאת המשפחה.הסיבה? לא הגעתי לתור שלי אתמול.הרגשתי טיפה יותר טוב אז

שכחתי להתקשר,שכחתי לבטל את התור.לא חשבתי שזה כזה עניין גדול.אז היום סתם בלי סיבה,הרגשתי

יותר רע והגעתי לנקודה שהיה לי קשה לנשום,אימא התקשרה וביקשה לנסות שאבוא אליה בכל זאת

אבל היא לא רצתה.אימא שלי הייתה צריכה לעשות הכל  בשבילי רק כי אני הייתי עצבנית וכעוסה מידי

ובעיקר מרגישה רע ומלאה בכאבים.בקיצור,אין גאווה בלהיות עצבנית,אין בזה גאווה כלל וכלל.אני

כועסת על עצמי שהתעצבנתי,שהייתי צריכה לכעוס לחינם.סליחה זה באמת היה מיותר..

מחר מתחיל חופש מהעבודה.כמה ימים קטנים.ימים שאני מניחה שיהיה לי יותר שיפור במצב של

השפעת המרגיזה שלי.אחר כך יש קייטנה,שזה של גם כמה ימים מלאים עם עבודה קשה ואז שוב חוזרים

לשגרה של צהרון.וזה נחמד.אני אומרת לעצמי שזה נחמד.כי נניח שגם אם לא ממש רוצים את החופש,חופש

הוא מאוד הכרחי.חופש זה לצבור אנרגיות,זה לחדש את הכוחות.זה קצת להינות.זה קצת להרגיש טוב!

אני מקווה גם שאימא ואני נוכל לבקר את אחותי.כל כך הרבה זמן שלא ביקרנו אותה וכל כך הרבה געגועים,

שעד שיש לי חופש קצת מהעבודה אני מקווה שהשפעת הזו תעבור מהר ולא תציק לי.לא מתחשק לי להיות "תקועה" עוד בשפעת הזו בבית עם התה והלימון עם המרק והירקות.נמאס לי כבר כל היום להרגיש לא

טוב.בא לי להיות בריאה,בא לי להרגיש טוב מכל הבחינות! בא לי לבקר את אחותי ואת האחיין!!

לצפות בתכנית ריאליטי לגילוי המוסיקאי/ת הבאים של ישראל בה השופטים כמעט בכל תכנית רבים זה עם זה,

זה הרבה מעבר למביך,זה מביך שזה קורה ועוד בשידור חי! מילא אם הריב היה מלא בטעם,נניח על הכישרון של המתמודד שעומד על הבמה ושר-אם הוא היה טוב או לא,אך ריב שלא קשור למתמודד אלא לדברים אחרים כמו דיעה אישית או פוליטיקה,סליחה,עד פה! אז יגידו שזו תכנית בידור ויגידו שבגלל שאין עריכה קורים דברים כמו הריבים,אך איך זה בדיוק אמור להיות הנאה אם השופטים רבים,יוצאים לפרסומות,ובמקום לנסות להשכיח את הסאגה שקרתה הריב ממשיך בעוד המנחה מנסה להרגיע את הלהט? לא יודעת מה אתכם אבל אני לא אוהבת ככה את הטלוויזיה שלי.אני אוהבת את הטלוויזיה שלי שהיא נקייה,נטולת קרבות תרנגולות של מי יותר צודק או צדיק,טלוויזיה שתעניק סוג של פנטזיה ורודה למציאות,שתהיה נחמדה,מצחיקה,שגם אם יש יותר מידי ריאליטי שלפחות איפשהו תהיה כן מציאות שאפשר לחלום איתה.לא טלוויזיה שמציגה את הדברים הפחות יפים שמנסים קצת להשכיח מהיום יום.אז נכון,זה קורה לא רק בתכניות שהם ריאליטי לכוכב הבא או האח הגדול,זה קורה אפילו אצלינו בכנסת ובכל מקום אחר בטלוויזיה שנזפזפ,אבל הייתי שמחה אם הדברים האלה היו קורים טיפה פחות..בייחוד בתכניות שאמורות להיות בידור.