אני אחת שמחפשת עבודה

אני אוהבת לשחק בימי שבת.ימי שבת הם היום הכי אולטימטיבי למשחקים.כי זה יום רגוע.

אנחנו משחקות כל פעם שחברה של אימא שלי באה.אנחנו פשוט באותו ראש אז זה מוסיף

לערך המוסף.אנחנו משחקות בכל מיני משחקים.משחקים כמו רמי,שאלות שצריך לנחש בהם

באמצעות שאלות את הדמות או את האירוע וכו',טאקי,ארץ עיר ועוד.אם אני מפסידה אני לא

יבוא ויגיד ישר,וואי למה הפסדתי ואחפש איזשהי דרך לנסות לשנות את הכול.אין לי בעיה להפסיד

אני יודעת להפסיד בכבוד.אני חושבת בכבוד זה מצד אחד חשוב.למרות שלפעמים לדעת לנצח

צריך.בחיים אם לא יודעים אז כל האנשים ידרכו עליי על ימין ועל שמאל.אבל משחק כמו משחק

אני אוהבת לשחק.אם אני מנצחת אז מה טוב,אני יודעת לפרגן.זה לדעתי זה קשור לאישיות.הרי

בן אדם שלא אוהב להפסיד הוא אדם שגם בחיים לא יתפשר על כל דבר ויהיה מאוד בררן,שגם

זה לא רע אבל שוב,בכול צריך להיות במידה נכונה.למה אני מספרת לכם את זה,כי משחקים

זה משהו שאני חושבת שמתאים לכל גיל.אף פעם גם לא יבואו וישימו תווית.זה כיף כי משחק זה

משהו שמלבד טלוויזיה ואינטרנט זה מעשיר את הידע.גורם לפתח את הראש בצוה יעילה.זה

מחכים.כי בארץ עיר שאני משחקת תמיד אומרים לי למשל שאני כותבת את המילים הכי

קשות שהן כותבות את ההכי פשוטות..  

סיימתי לא מזמן לראות בטלוויזיה בערוץ דוקו,סרט תעודה על רצח של 3 ילדים קטנים בני 8.

הרצח שלהם בוצע בעיירה קטנה שבארה"ב (שכרגע שכחתי את שמה).הסיפור עצמו מספר על

חבורת נערים בגילאים 17-20 שהואשמו על לא עוול בכפם ברציחתם.עוול בכפם,כי אלף מצאו

את הקורבנות ביער כשמסביב לגופותיהם לא היה כל סממן של דם.מה שאומר שאם הם היו

אכן רוצחים אותם הם היו צריכים לגרור אותם ממקום כלשהו.הראו באתר אליו הושלכו הגופות

שלא נמצא כמות מסויימת של דם ניגר בעקבות פציעות חמורות שהיו על גופם של הקורבנות.

הנערים עצמם לא היו מספיק חזקים דיים לסחוב את הגופות או לבצע את זממם כי הביצוע שלו היה מתוחכם מידי ויותר מידי לרמה שלהם.ומה גם שלא היו טביעות אצבע שלהם.בית,אם הם

היו רוצחים אותם סביר להניח שהם היו מוצאים את הסכין,שלאחר מכן נמצאה אצל האב של אחד הקורבנות בבית.שסתר את עצמו וטען שזה לא היה הוא.בהתחלה כולם האמינו שהם אכן רצחו אותם ובעקבות כך הרשיעו אותם ואחד מהם נידון למוות.אך ככל שהסרט המשיך הבנתי אני עצמי מתוך מה שהיה,שהנערים האלה לא אשמים.כנראה שהאשם בכל זה היה אותו אב של אחד הקורבנות.כיוון שבמהלך הסרט הוא הואשם במספר פלילים וסתירות בתיק,שהראו שהוא עצמו יכול להיות כנראה הרוצח.מה שעורר עוד יותר את החשד היה אשתו שנפטרה בפתאומיות בבית ונמצא בגופה מס' תרופות שחלקן לא היו רשומות והוא עצמו שנטל סמים במהלך בדיקת פוליגרף שעשה כדי להוכיח כאילו שהוא לא אשם.עד היום לא מצאו אותו אשם.לא ברצחיתם של הילדים כולל שלו ולא ברצח אשתו שעד היום אף אחד לא אומר שם את סיבת מותה.והנערים שהורשעו עדיין כנראה היום נאבקים על זכותם למשפט חוזר.הסרט עצמו מאוד סיקרן אותי כי זה הראה שבארה"ב יש המון לקויים חמורים ולידון מישהו למוות בכזו רלשנות ללא כל ראיה מוצקה זה משהו שהוא אצלם בשגרה. 

כואבת לי היד.מרגיש כאילו זה שבור אבל אני יודעת שלא.טוב אבל אחרי שהיום אימא שלי ואני 

ניקינו את הבית של סבי ע"ה,כי דוד שלי שמשכיר את הדירה שלו רוצה שכשהדיירים החדשים

יכנסו אליו הם יראו שהוא נקי.היות והדיירים הקודמים של הדירה טינפו אותה ובגלל זה הוא רצה

שאימא ואני נשטוף שם.אז שטפתי את הדירה כמה פעמים.ומשום מה עכשיו או יותר נכון למה

משום מה,כי זה סביר להניח שזה מה שקרה,היד שלי כואבת.וזה עוד אחרי שדוד שלי התלונן

עלינו כרגיל ועצבן אותנו באופן מאוד מרגיז,אבל זה בטח קראתם בפוסט המחוק,אז אני לא אכנס

לזה יתר על המידה.בכל אופן,אני כותבת את הדברים האלה בשעה ממש משוגעת לא? בטח

אתם שואלים את עצמכם למה אני כותבת עכשיו ולא משאירה את הפוסט הקודם,אז זה כי אני

כמו שאתם מכירים משנה כמה דברים ומוסיפה ומשנה וכו' או בקיצור אני לפעמים לא סגורה על

עצמי אז אם מישהו מכם נפגע אני מתנצלת.

כתבה שלי עלתה היום לפורטל נוער!.היום ראיתי את זה.כיף לדעת ולקרוא משהו שאני

כתבתי.העניין שעליו מדובר הוא סלב.בכל אופן,בכתבה עצמה אני רושמת את דעתי המורחבת

על סלבים,וממליצה לכם לראות את הסדרה החדשה שעלתה לאחרונה ביס,"סלב" שמה.שזו

סידרה באמת מצחיקה,כזאת שלא נשארים אליה אדישים.ראיתי את הפרק הראשון שלה ואת

האמת,לא יכולתי שלא לצחוק.האופן הכה מדוייק שבו הם מציגים כל סלב הוא מדהים.הכתיבה

פנטסטית.רואים שזו סידרה שבאמת מציגה את הכול מהכול ולא משאירה מקום לרחמים.אז

אם אתם רוצים לראות אתם מוזמנים.