אני אחת שמחפשת עבודה

אם חשבתי שאני יודעת מה זה התרגשות,היום אני בטוחה שטעיתי.ההתרגשות

שהייתה לי עכשיו היא לא אותה ההתרגשות שאני חווה על בסיס יום-יומי.היא שונה.

יותר קיצונית בהגדרה שלה.אם ההגדרה להתרגשות זה שמחה,אושר,פרפרים,ציפייה

למשהו טוב שיקרה,לחץ וחוסר סבלנות חולפת,אז מה שאני הרגשתי היה כפול ומכופל.

פי שתיים לחץ פנימי של חוסר סבלנות,פי שתיים הזעה מטורפת בידיים,פי כמה וכמה

מחשבות שרצו בלי הרף,ונוסף לזה,הייתה לי הבחילה הכי נוראית שהרגשתי בימים

האחרונים.והכל כולל הכל מרגיש זוועה!.זה קשור לכמה הריאליטי משפיע עליי מבחינה

של תופעות לוואי.לעניין שאני לוקחת הכל שונה אולי מאחרים.אולי באמת אני (קצת)

מגזימה,אבל מה שמעניין אותי פה זה למה? למה אני לוקחת את זה כמו שאני לוקחת?

התשובה היא תשובה פשוטה כי ככל שאני צפיתי יותר כך התמכרתי יותר וכך גם יותר

רציתי לחוות מקרוב את מה שהם עוברים,וככל שרציתי לחוות איתם את הדברים אני

התחלתי להרגיש בשבילם את מה שהם מרגישים.כלומר התחברתי אליהם באופן מאוד

גדול.מן הסתם שאתם יודעים מי ייקח (רמז:אלירז!) אני אפסיק עם כל החיבור ואתחיל

לחיות את החיים שלי כתיקונם ואחזור לעצמי לאט לאט.ושוב,אני יודעת ומודעת לכך

שיש כמה מכם שלא רואים ולא ממש יודעים על מה אני מדברת,אבל הרגשתי צורך

בכל זאת לכתוב את הפוסט הזה מתוך רצון עז לשתף אתכם בחוויה ובתהיה שלי לכל

העניין,ובכלל להסביר לכם וגם לי מה קורה ואולי כך אני אגיע להבנה יותר טובה.

תנאי ההרשמה של ישרא הם מהקלים והידידותיים למשתמש שנתקלתי בהם.

ההוראות לפתיחת בלוג כתובות בצורה ברורה וקלילה.בשפה פשוטה,לא גבוה.לא

נדרש מכל מי שרוצה לפתוח בלוג יותר מידי.אם יש בעיה,יש למי לפנות,יש פורום.

המסך הראשי הוא מאוד נוח ונגיש,ברור,קליל,יודעים מה אומר מה,איפה נמצא כל

דבר.הבלוג עצמו גם מאוד נוח,מסך העריכה אינו מסובך,אינו מסורבל.הסעיפים עצמם

שנמצאים בעריכה פשוטים,יש כאלה שמגיעים עם הסבר קצר,לפעמים ישרא לפני כל

כניסה נותנת הסבר או שתיים על כל שינוי.התגובות בבלוג עצמו ניתנות לכמה חלקים.

כל אחד שנכנס יכול לא חייב להיות משתמש רשום יש לו מרחב להגיב בתנאים לפי

מה שהכותב בוחר.ישראבלוג נותנת מרחב לכותבים למחוק/לאשר/לחסום תגובות,

קטעים,מה שהם מרגישים הכי נוח והכי טוב.מאפשרת לעצב ולכתוב כאוות נפשינו,

אומנם בלי גבולות,אבל כמובן שעם קווים אדומים.ובקיצור ישרא בלוג הוא אתר מס' 1.

ובלי כמובן להעליב אבל תפוז לעומת זאת,הוא קצת מסובך לטעמי.אני לא יודעת איפה

זה המומלצים,איפה זה הפעילים,אם יש בכלל,מה אומר כל דבר.הכל נראה מבולגן,לא

מסודר.ההרשמה שם נראית די נוחה אבל זה אותי די הפחיד כי זה נראה כמו הרשמה

של מנויים בלי להתחרט...התגובות שם גם די נוחות,מזכירות פורום יותר,ולמרות שזה

לא בעיה לכל מי שלא רוצה לכתוב תגובה רשומה,רוב תפוז מאוד חסומה מהבחינה 

הזו ולפעמים מחייבת הרשמה.מה שדי מציק.אבל בגדול זה נחמד מאוד.ושוב זה רק

דעתי..  

איזה מצחיק זה להגיד את המילה חרבטיטה,שבתרגום חופשי זה קישקוש בלבוש.

זה גם הרבה יותר געזי מלהגיד סתם קישקוש בלבוש או חרטבונה אם חושבים על

זה.שזה מילים מעליבות כשלעצמן.ובכלל,מעבר למילה,אם מסתכלים על זה בצורה

קצת יותר פשטנית,חרבטיטה זה בעצם משהו טוב.כמו אם לדוגמא אני סתם מציירת

בלי לחשוב על מה ובהתחלה זה נראה בלי כל צורה או איזשהו כוונה,אבל אחרי עוד

איזה קישקוש אחד או שתיים פתאום הציור מתחיל להראות יפה ולקבל צורה וכוונה

בלי להתכוון,אז זה נחשב לחרבטיטה שיצא טוב.או אם סתם אני כותבת שורות ובסוף

יוצא לי שיר מגניב.או שהכי טוב,אני כותבת פוסטים קצרים על כל מיני דברים שעולים

לי בראש שחשבתי שהם שטויות אבל זה לא שטויות בכלל.את האמת,אני לא יודעת

אם להגדיר את זה כפאשלות קטנות של החיים שיוצרות את הפאשלות החיוביות אבל

זה כל מיני דברים קטנים וכל מיני מצבים שבהתחלה לא שמים לב אליהם,של כמה

הם נגיד מצחיקים או חשובים,ופתאום הם מקבלים איזשהי תפנית לטובה. 

הפרומואים שיבחו והרעיפו את התוכנית "שבוע סוף" בגרסה החדשה.הציגו צוות

שנראה על פניו צוות מאוד חזק כמו: עופר שכטר,מיה דגן,שלומי קוריאט,שירי גדני

(זבנג,פולישוק),וצוות נוסף שפשוט לא משתלב כמו: הדר לוי (שלא ממש מתאימה

לתיאור של מצחיקה),רועי בר נתן,אלי יצפאן הממוחזר,יוסי מרשק,שי אביבי וקובי

פרג' (טוב,הוא די מצחיק אז ניתן לו קצת קרדיט).שעוד איכשהו אמרתי שאולי הצוות

החזק יפצה על הצוות החלש,אבל איפה.אמרו והבטיחו שהפעם זה יהיה מצחיק,קורע,

תוכנית שלא נראתה.אבל משום מה,שצפיתי היום בהקלטה של התוכנית (היה משהו

אחר באותו רגע),על ההתחלה לא הצלחתי להבין מה זה אמור להיות.הפתיח נראה 

לי מאיים וגרנדיוזי מידי,התוכנית עברה ישר ממערכון למערכון בלי קטעי קישור ובלי

אפילו מנחה.והכל נראה שוב כעוד חיקוי זול של סטרדיי נייט לייב בתוספת גרועה

לתוכנית שמי בכלל צפה בה "טוב שבאת" עם מוני מושונוב.ניסיתי לתת לזה צ'אנס,

באמת שניסיתי,אבל לצערי כבר אחרי הרבע שעה הראשונה אפילו פחות,פרשתי.כי

אם כל הכבוד לאומן האורח אייל גולן,המערכון בהתחלה היה מזעזע! את מי זה מעניין 

בדיוק לראות מערכון של שתי מאבטחות בשדה תעופה שתסלחו לי היו חרמניות,

מנסות לשכנע אותו לעבור דרך מיותרת במתקן רנטגן רק כדי לראות מה מסתתר

מאחוריי בגדיו.-מאבטחות:"תרים שתי ידיים למעלה",אייל מרים יד אחת כשהשנייה

נמצאת רמז: מתחיל באותו ב'..תמשיכו לבד,מאבטחות:"לא,תרים שתי ידיים למעלה",

אייל מרים את היד השנייה למעלה ששוב היד הפנויה מכסה את הב****,המאבטחות

קצת עצבניות ומאיימות שאם אייל לא ירים את שתי הידיים שלו למעלה הן יקראו לזה

ולזה.לבסוף אחרי שאייל נכנע הוא מרים את שתי הידיים,המאבטחות בודקות את מה

שיש לו ונראות מרוצות מאוד.המערכון נגמר ואז יש עוד מערכון אחר על סופרמרקט

ואדם דוחה שחוזה לי פתאום אנשים על פי הקנייה שהם עשו.אז באמת,לא תודה.אני

מעדיפה כבר לצפות לפחות בארץ נהדרת שאולי לאחרונה גם ירדה קצת ברייטינג,

אבל לפחות מצחיקה אותי עם המערכון של ליטל מעתוק והחיקויים הלא רעים של

הדיירים באח הגדול.זה אולי דוגמה רעה אבל לפחות זה יותר טוב מכלום.