אני אחת שמחפשת עבודה
ויש בי את כל האופטימיות גם אם לפעמים זה לא פשוט,
קונדיטוריה הנה אני באה!! |
| 9/2008
 זה מה שנקרא לפתוח את השנה!
איזה כיף ככה לקום בבוקר לפתוח את הדלת ולגלות שמחכה לך חבילה
כזאת של זר פרחים וחבילה ענקית של שוקולד? אז זהו,שאני לא קיבלתי
חבילה כזאת,אלא הבת של השכנה שלנו למטה.כנראה בעלה הביא לה
אותו,כי אחרת אין דרך להסביר את זה.אנחנו רק קיבלנו גלויה של שנה
טובה משכנה אחרת שלנו שהיא חברה של אמא שלי,שזה גם נחמד.אבל
לא כמו שהיא קיבלה..שהיא קיבלה את זה אמרתי לעצמי בלב וואי איזה
כיף לה,זה מה שנקרא הפתעה לשנה טובה או יומולדת..וזה בכלל הדבר
הכי יפה שאפשר לקבל אפילו סתם ככה.אני לא מקנאה בה חס וחלילה,
סתם פשוט כיף לגלות דבר כזה..ומה גם שזה היה נחמד לו אני
הייתי במקומה...
| |
מבצעים לחג
איך אני אוהבת שכל ראש השנה ובכלל בחגים הרשתות שיווק באשר הן
מתחילות להתחרות על ליבנו שנקנה אצלהן את העוף או את התירוש.כיוון
שאנחנו קונים יותר בחגים מאשר בשאר ימות השנה.זה מתחיל מהפרסומת
שאומרות לנו להתחיל למחזר את הגלויות הישנות או לפיכך להתחיל להוציא
אותן מהבוידעם ולשלוח אותן שוב,רק הפעם דרך הפלאפון או האי מייל.כי
בנינו,להתחיל לכתוב את הברכות או להתחיל לחשוב על איזה משפט חכם
ושנון שאף אחד אחר עוד לא חשב עליו מקודם (למרות שכולנו חשבנו על זה
וכל מה שאחנו עשים זה שולחים את זה אחד לשני) ייקח לנו שנים.ממשיך
בסקרים שעושה לנו חברת החדשות,מי מבין השווקים הכי זולה,ואז פתאום
החברה שאמרו שהיא הכי יקרה מתחילה להקטין מחירים וכו'.אבל בתכלס זה
נורא תלוי בסל הקניות שלנו,בכמה נפשות יש במשפחה וכמובן מרחק.כי לא
תמיד לנסוע רחוק זה הכי משתלם...ולסיכום הדבר הכי טוב שקורה בראש
השנה זה שמלבד שאין מה לראות כל כך בטלוויזיה חוץ מהסרט "עשרת
הדיברות" משנת תרפפו שחוזרים על עצמם נון סטופ זה שכל שנה החגים
מאחדים אותנו מסביב לשולחן! ובנימה זו,אני מאחלת לכם:
שנה טובה מתוקה,פורייה,שלא תריבו זה עם זה יותר מידי ושתשימו
לב שגם אם קשה ולא נחמד יש תמיד יש מה לעשות.
| |
 אני רוצה להבין!!
אם בא לי לתנהג כמו שטותניקית,אני אתנהג כמו שטוניקית.אם בא לי
לכתוב על חלומות או סתם דברים שנראים לכם מפגרים אני אכתוב.כי מי
לעזאזל קבע איך אדם בכל גיל אמור להתנהג.למה אסור לי להגיד דברים
שבא לי או שאני צריכה להתאים את עצמי כי אני בת 23 ואני לא אמורה
להתנהג כמו שטותניקית לפעמים שמתחשק.לומר לכם את האמת,אני לא
יודעת איך בדיוק אתם חושבים שמישהי כמוני צריכה להתנהג.אומרים לי
להתבגר אבל אני כבר בוגרת.אז מה כאן הבעיה? זה שאין לי בגרות ואני
הולכת להשלים או שאין לי עדיין עבודה ואני מחפשת אומר שזהו,ככה אני
צריכה להתנהג ולחשוב.אני צריכה להתנהג ולכתוב במילים גבוהות,פילוסופיות
ומתפלספות.ובמקום להגיד כמה רע לי וקשה לי ולהתלונן אני צריכה לשתוק.
אני מתנהגת כמו שאני רוצה להתנהג.איך שאני חושבת שאני צריכה
להתנהג.ולא איך שאחרים חושבים.
| |
ואני חשבתי שאני גמדה
אני תמיד מתלוננת בפני אמא שלי שהיא התקמצנה איתי עם העניין של
גובה כי אני 1.50 ולא יותר,ואז היא מחזירה לי תשובה ואומרת שגם סבא
שלי (אבא שלה) ע"ה התקמצן עם הגובה שלה אז מה היא יכולה לעשות.אנחנו
אולי אומרות את זה בצחוק אבל אני יכולה לומר בלב שלם שהרבה זמן היה
ויש לי בעיה עם הגובה.כי אם הייתי 1.48 או פחות מזה אז הייתי נחשבת כבר
לגמדה.והמון פעמים ניסיתי לחשוב על כמה כיף זה להיות גבוה יותר.אבל עד
לאחרונה,שראיתי בערוץ 34 ביס את הסרט "הסיפור המזעזע שלי",הבנתי
כמה דברים.הבנתי שהגובה הוא לא קובע והחיים הם אתגר אז למה לא
להתייחס אליהם ככאלה.זה סיפור שמספר על ילדה שהיא נחשבת לגמדה
היולית (היולית למי שלא יודע,זה מישהי שהיא 90 ס"מ ולעולם לא גודלת ליותר
מזה,ויש לה בעיות חמורות עם עמוד השידרה בנוסף להיותה מה שהיא).היא
ילדה שלמרות כל המגבלות שלה חולמת לעשות דברים בגדול.היה קטע למשל
שהראו אותה בקניון עם חברה שלה שהיא לעומתה נחשבת לנורמלית,ואיזה
איש מבוגר הסתכל והצביע עליה.אז היא במקום להגיב בחזרה עשתה לו
תנועה של נו נו נו עם היד.באותו רגע אני ממש הצדעתי לה.החוזק שיש לה
למרות כל מה שאנשים חושבים עליה הוא פנומנלי.ולעומתה לי יש הרבה
מה ללמוד ממנה.
| |
לדף הבא
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
סנון