אלכסנדרה הגיעה למקום מסתורי, כמו מן מדבר, רק במקום חול יש רצפת שיש, מסביב לא היו כלום חוץ מערפל אפור, אלכסנדרה שמעה מרחוק קולות, אלו היו צעקות, אלכסנדרה שיערה שאלו צעקותיו של כראטוס, אלכסנדרה רצה לכיוון הקולות כדי לאתר את כראטוס, אלכסנדרה המשיכה ללכת קדימה לכיוון הקולות, אחרי כמה דקות של צעדים אלכסנדרה שמעה את הקולות יותר טוב, הערפל לפתע נפתח ואלכסנדרה ראתה את כראטוס חמוש בגרזנו, הוא היה עם גבו כלפי אלכסנדרה ולא שם לב שאלכסנדרה מאחוריו, השמיים היו בצבע כחול, היא ראתה מלפניה את כראטוס צועק:
"האם אתה באמת מתכוון להלחם בי? אמרתי לך שעלובת הנפש הזאת מתה"
כראטוס לפתע הסתובב והבחין באלכסנדרה, הוא אמר לה בקול מעוצבן:
"שוב את"
הוא המשיך ואמר לה:
"אמרתי לך שלא תעזי לחזור מהשאול, אני שוב אהרוג אותך, רק הפעם אני לא רק אהרוג אותך, אני אשמיד את נשמתך וארסק כל איבר ואיבר בגופך את תתחרטי בטרטרוס שהעזת לחזור"
אלכסנדרה ענתה לו:
"השתניתי מאזת שהייתי בכל העולם העתיק, קבלתי המון תובנה והגעתי לתודעה עצמית, הפעם אני הרבה יותר חזקה מקודם, למדתי המון דברים בזמן מסעי, גופך ישרף בטרטרוס, יענו את נשמתך בגלל כל האנשים שרצחת! הקרב בשבילך אבוד! מדוע אתה טורח להלחם נגדי?"
כראטוס לא ענה לה, הופיע אור צהוב שנהפך לשלוש אלים:אתנה, הדס וזאוס, אתנה אמרה:
"גורלו של העולם יקבע בקרב זה, נשמתו של המפסיד תכלא סופית בטרטרוס"
אלכסנדרה התכוננה להלחם נגד כראטוס, אלכסנדרה וכראטוס הסתובבו סביב זה, כראטוס הסתער על אלכסנדרה עם גרזנו וניסה להתקיף אותה בכל דרך אפשרית, אלכסנדרה הצליחה לחסום כל התקפה ובנוסף להתנגד לו, אלכסנדרה באה לכיוונה וקפצה כדי לדקור אותו עם חניתה, כראטוס חסם את התקפתה עם גרזנו, כראטוס ניסה לחבוט בה בכל כוחו, אלכסנדרה זזה הצידה ונתנה שיסוע עם חניתה, החנית שרטה מעט את החזה של כראטוס, לאחר מכן כראטוס קפץ ונתן מכה חזקה עם גרזנו באדמה, האדמה רעדה ואלכסנדרה נפלה על הרצפה, כראטוס ניסה לחבוט בכל כוחו עם גרזנו כדי לרסק אותה, אלכסנדרה קמה בזריזות ולפני שכראטוס הספיק לחבוט אלכסנדרה נתנה לו אגרוף לפנים בכל כוחה, לאחר מכן אלכסנדרה הסתערה עליו, היא שוב הצליחה לחסום את כל התקפותיו והצליחה לעשות לו שריטה ארוכה בחזה עם חניתה, כראטוס דימם מעט מפיו ואמר לה בקול כועס ומתוסכל:
"שוטה!"
כראטוס הרים את גרזנו בכל כוחו ולאחר דפק בשיא כוחו על האדמה, יצאו עשרה לוחמים עשויי אבן, אלו היו תמיד אותם חיילים שכראטוס שלח, כולם היו חמושים בחניתות ובמגנים, הם ישר החלו להסתער על אלכסנדרה, אלכסנדרה בעטה באחד וריסקה אותו, היא שלפה בזריזות את חרבה כדי להשמיד את כל החיילים, אלכסנדרה חתכה את החיילים עם חרבה זה אחר זה, אלכסנדרה חתכה את החיל האחרון, כראטוס בא אליה לאחר שאלכסנדרה ריסקה את החיל האחרון, הוא הספיק לתפוס אותה ולהכות אותה קשות באגרופיו, כראטוס המשיך לתת אגרופים לאלכסנדרה לפרצוף עד שהיא נפלה על הרצפה בישיבה, הוא אמר לה:
"האם את באמת חושבת שתצליחי להציל את זאוס? לאלים האלה לא נשארה שום תקווה"
אלכסנדרה הרגישה חולשה ועייפות, המון דם היה בפניה, כראטוס רץ לכיוונה כדי לבעוט בה, אלכסנדרה בזמן הישיבה הרגישה חסרת טעם ושהכל אבוד, היא הרגישה שכראטוס עומד להרוג אותה, אלכסנדרה נזכרה בכל האמזונות שכראטוס רצח בפרס ואת כל האנשים החפים מפשע שהוא הרג, אלכסנדרה חשבה לעצמה:
'כמה אנשים ימשיכו למות אם הוא יחיה? הוא הרג את כל קרוביי!"
אלכסנדרה תפסה את מלוא האיזון וברגע שכראטוס ניסה לבעוט לה בראש היא קמה מהרצפה וחסמה את הבעיטה שלו עם ידה, היא הפילה את מגנה וחניתה וניסתה להכות את כראטוס בכל כוחה באגרופיה ובבעיטותיה, כראטוס חסם את כל התקפותיה וניסה להכות אותה עם גרזנו, אלכסנדרה תפסה את זרועו בשתי ידיה והצליחה לזרוק את גרזנו הצידה, אלכסנדרה הסתערה עליו בבעיטות ובאגרופים, לכראטוס היה יותר קשה לחסום, אלכסנדרה פגעה בו בכמה מבעיטותיה ולאחר מכן נתנה לו אגרופים, אלכסנדרה קפצה ועשתה את התקפתה המיוחדת, כל הבעיטות של אלכסנדרה באוויר פגעו כל כך חזק בכראטוס עד שהוא נפל, אלכסנדרה רצה והרימה את חניתה מהרצפה, היא הטילה את החנית על זרועו של כראטוס כדי שיידבק ולא יוכל לקום, החנית נתקעה בזרועו של כראטוס, אלכסנדרה רצה אליו בזריזות ותקעה את פגיונה בזרועו השנייה, שני הזרועות של כראטוס היו לכודות ולא נשאר לו כח להתנגד לה ברגליו, אלכסנדרה לקחה את גרזנו וניגשה אליו, היא ראתה שוב את כראטוס במבט מלא רחמים, היא נזכרה בדברי אתנה במצרים, היא לא וויתרה לו, היא הרימה את גרזנו באוויר ואמרה:
"אני אראה אותך בהדס!"
לאחר מכן היא נתנה מכה בכל כוחו על צווארו של כראטוס, ראשו נחרת והתגלגל מעט, אלכסנדרה הפילה את גרזנו והרימה את ראשו גבוה לשמיים ואמרה:
"אלים של אולימפוס מלאתי את בקשתכם! כראטוס צורר האלים כבר לא יטריד אותכם, הוא מת"
הופיעו אותם שלושה אלים, הדס הוציא את נשמתו של כראטוס מגופתו, נשמתו של כראטוס ישר צעקה:
"אני דורש הזדמנות שנייה לחזור לחיים, שירתתי את האלים כל חיי! אני רוצה לחזור בי"
הדס ענה לו:
"לא תוכל לחזור בעצמך, נבואתו של אפולון התגשמה, אתה תמות על ידי אישה ולא תוכל לחזור יותר לחיים, אני אקח אותך כרגע לטרטרוס כדי שתקבל את מלוא העונש, אתה תיענש קשות על מעשיך"
הנשמה התרגזה עוד יותר וענתה:
"אני דורש שתיתן לי לחזור בי! אני רוצה לסיים את מה שעשיתי"
הדס ענה לו:
"אתה תסיים את מה שעשית בטרטרוס"
הדס והנשמה נעלמו, שני האלים נעלמו, אלכסנדרה הלכה קדימה וראתה את זאוס עומד לפניה,
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
