אני עצבנית ולא חסר על מה..
טוב, נתחיל במורה שלי לפסיכו היא מעצבנת.. היא מלמדת חומר שאני כבר יודעת אז אני משתתפת.. כי אחרת אין לי מה עוד לעשות שם.. ופעם אחת שהיא נתנה לנו לעשות שיעורים בזמן מוקצב בכיתה שאלתי אותה אם זאת התשובה..אז היא התעצבנה שאמרתי את התשובה בקול רם ..כאילו במקום להחמיא לי ולומר לי כל הכבוד..היא נוזפת, פשוט מעצבנת.. והייתה עוד פעם שאני שואלת אותה אם פתרתי נכון והיא אמרה שהיא לא חושבת שפתרתי נכון .. ואז כשהיא עברה עם כול הכיתה על פתרונות תרגילים ראיתי שלא הייתה לי שום טעות!
בקיצור נכון שזה נשמע קצת התבכיינות אבל אני מרגישה שהיא מנסה להוריד לי את הביטחון שהיא לא אוהבת את זה שאני יודעת מעל רמת הכיתה..
וזה פשוט מעצבן..
דבר שני, התחלתי לעבוד במקום חדש , מקום קטן ומסתבר יש בן אדם אחד במשמרת במהלך השבוע ובסופש יש 2-3 . הקטע שנתנו לי רק משמרת אחת בשבוע זה ממש כלום, התחלתי להבין שהיא רצתה"לחסוך" בעובדים ולכן העדיפה לשים אותי סופש .. אבל אני לא בטוחה שאני רוצה כזה סגנון של עבודה .. כשאתה בן אדם יחיד במשמרת הכול נופל אליך ואני שונאת לחשוב על זה זה רק מלחיץ אותי
וחוץ מזה יש עוד מלא תסכול, על הכול ועל כולם יאללה זזתי ללמוד.