לפעמים יש לי הרגשה שכל העולם פונה נגדי ורק רוצה שאני ארגיש רע ואתחיל לבכות. לקבל ביום של מבחן במתמטיקה זה הדבר הכי מעצבן שיש, ועוד לטעות בתרגיל הכי קל שיש, והציון נדפק בגלל שלא הייתי מרוכזת מספיק לשים לב. ובצד חברה שלי שיש לה דיסלקציה מתלוננת שהיא לא יכולה להצליח במבחן כי המשרד חינוך המטומטם הזה לקח ממנה את הבעל פה, והיועצת לא ממש מנסה לעזור. חברה נוספת שלי שלא מסוגלת להשלים שקיבלתי ציון טוב ממנה, ומסתכלת על המבחן שלי בהרמת גבה ואומרת שהייתי צריכה לקבל פחות והיא עוד הולכת למורה להגיד לה שאני קיבלתי יותר נקודות ולא כתבתי כלום. להבין שיש מלא חומר שאני צריכה ללמוד, ואין מספיק זמן. להבין שהחברה שלי עומדת לפרוץ בבכי, ואין לי דרך לעזור לה. לה יש חבר מדהים שיכול לעודד אותה, אבל אחרי הכול, מי ידאג לי? מי יעודד אותי לא להישבר?
מייפל.