הגיגיה של מייפל

מי חשב שאני אי פעם אחזור לבלוג הזה, כמעט שנה אחרי שנטשתי אותו. הבלוג הזה הוא היחיד שבאמת אהבתי לכתוב בו, היחיד שגרם לי לאהוב את הדברים שאני כותבת, היחיד שבאמת גרם לי להכיר אנשים מיוחדים.

בזמן האחרון, הזמן שאני מעבירה בישראבלוג הצטמצם מאוד, אני כמעט ולא נכנסת אליו, רק כדי לקרוא פוסטים חדשים של הבלוגים הקבועים שלי ומדי פעם מרפרפת בדף הראשי. הרבה בלוגרים שאהבתי כמעט ולא מעדכנים, אני כבר לא מעודכנת במה שקורה להם בחיים, הקשר שהיה לי עם כמה נותק וכל כך חבל לי. זה מעציב אותי שאני לא מצליחה לשמור על קשרים עם בלוגרים שהם מבין האנשים הכי ייחודיים שהכרתי בחיי, יש לי תחושה גדולה של החמצה.

ההחלטה של לעזוב את הבלוג הזה הייתה אחת ההחלטות הכי גרועות שאי פעם עשיתי, הזמן שהיה לי בבלוג הזה היה הכי מהנה שהיה לי בכל תקופת ההיכרות שלי עם ישראבלוג. אני לא בטוחה כמה בכלל זוכרים אותי, אבל,

אני מיס מייפל. נעים להכיר.