מחפשת שפיות

היום הייתי במסיבת מתגייסים. היה כל כך כיף!!! (אז מה אם אני לא מתגייסת, היו שם אנשים שהאמינו שאני כן..)

הלכתי עם ליכי.

אחרנו להופעה (בגללי...).. הגענו לשיר החמישי.

הפלייליסט בערך:

ניסים

יום טוב

האנשים החדשים

בתי קפה

~הגענו~

זה לא אותו דבר

לאונרדו

יותר טוב כלום מכמעט

על קו המים

הכוס הכחולה

חולצת פסים

מרי לנצח

בוא

(בדרך שמענו את השירים הראשונים)

היה קשה להדחף קדימה, ובשלב מסוים איבדתי את ליכי אז הייתי שני מטר לפניה, והיא בכלל לא ידעה איפה אני, אבל לא התקמתי כדי לא לאבד אותה.

אחרי ההופעה הלכנו לראות מישהו מגלגל"צ משדר, צפינו באנשים עולים במעלית כזו ונופלים ממנה (בנג'י).

הסתובבנו לנו בין הדוכנים שכל מיני יחידות הקימו..

היה באיזה אוהל הדמייה של נשק, ועמדנו וראינו שניים יורים, ואז זה שהפעיל שם שאל אותנו אם אנחנו רוצות לנסות (אבל קודם חקר אותנו על תאריך גיוס, צו ראשון וזימונים, ורק אנחנו בלי שמץ של מושג מה להגיד... אמרתי לו שיש זמן עד שיהיה צו ראשון, והתחלנו לירות).

הנשק היה כבד, אבל היה מגניב בטירוף (חה! פיופיו! נתנו לי לירות בנשק אמיתי! בלי כדורים אמיתיים, אבל נשק אמיתי לגמרי. רק בגלל זה בא לי קרבי. טוב, לא רק בגלל זה.)

באוטובוס לשם אמרתי להילה 'רואה? כאן הרוש גר' כשעברנו ליד הרחוב שלו (כי היא אומרת שאני מדברת עליו יותר מדי..), ואז מישהי (שמהרגע שהיא עלתה סימנתי כבן אדם חביב) שעמדה לידנו צחקה וסיפרה לנו שהיא מכירה אותו. עולם קטן.

אה, אז דור, יש לך ד"ש מנעמה :)

ורואה? הזכרתי אותך בפוסט.

מה עוד היה מאז פעם קודמת שעידכנתי...?

היה ב14.6 מופע של שחר חסון.

הלכתי מיד אחרי בר אילן עם הרוש לשם.

הכרטיסים שלנו היו במקום תקוע, ואז גם ערסים השתלטו לנו על זה, אז עברנו קדימה, קרוב לאנשים מגניבים.

המופע חימום היה גרוע, ארוך, נמרח ומעיק (כמה אפשר לצפות בשני ערסים ממחזרים בדיחות?!). סוג של סטאנדאפיסטים. מעצבנים.

אחרי זה עלתה להקה קטנה ומעצבנת מחיפה (מה יש לכם לחפש בר"ג?!) אז יצאתי לי לשירותים.

חזרתי ואז שחר חסון עלה.

בן אדם קורע.

היה כל כך מעולה. מומלץ בחום.

יום אחרי זה היה מימדיון.

היה כיף.

חצי שכבה לא הייתה שם, אבל עדיין היו פקצות וערסים, רק במינון נמוך יותר מהרגיל.

יש מגלשה אחת, ארוכה וישרה כזו, שעליתי עליה.

התגלשתי, ובסוף המגלשה יש חלק ישר שהולכים בו עד קצה המגלשה. אז דילגתי עליו. כדי לסיים את הדילוג יפה החלטתי לדפוק קפיצה אל מחוץ למגלשה (לבריכה הקטנה בקצה). אז קפצתי למעלה וקדימה, וכופפתי את החלק ברגל שמתחת לברכיים אחורה. נחתתי בכאבים רבים על רצפת הבריכה. לא היו שם כמעט מים! #^*%%&*@%^

הלכתי להחבש, ואז ישבתי חצי שעה כד שלא יכאב לפצע. (הפצעים היו יותר מזעזעים מכואבים, התקלפה לי חצי רגל ובקושי הרגשתי...).

אחרי החצי שעה חזרתי למתקנים.

היינו באבובים האיטיים איזה שבעת אלפים פעמים (כי לא היה אחרינו תור, והיה כיף להפוך אנשים ולהתהפך. מסלול רוגע עלק.)

אני וליכי חיכנו 50 דק' בתור למגלשה מגניבה שעושים יחד בתוך אבוב.

בזמן התור היא בטעות דרכה לי על הפצע, ואני דפקתי צרחה שבשנייה כל התור הסתובב אליי.

מישהו "מה קרה לך? צלבו אותך?!" (הפצע שלי נראה כמו חור בכף הרגל =/ )

ויצא לדבר, היה מגניב.

דניאל, מאיה, טל וכל מיני ישבו בדשא מול המגלשה וחיכו לראות אותנו עולות. ברגע שעלינו למתקן הן התייאשו והלכו לשירותים. ברגע שירדנו מהמתקן הן חזרו וסיפרו לנו איזה מצחיק היה לראות אותנו. חה. ואז עלינו עליהן (הן פשוט לא יודעות לשקר P: ).

בתור ביקשתי מהילה שהיא תשב בקדימה של האבוב, כי שם יותר מפחיד. ברגע שהגענו למעלה היא רצתה להיות מאחורה, אז התחלפתי איתה כדי לצאת יותר מגניבה כשאני אספר על זה ("הא! ועוד אני ישבתי מקדימה בכל העסק הזה!". תכל'ס, יותר כיף קדימה.)

המגלשה נראית כמו רמפה כזו של סקייטרים. מהצד היא נראית כמו פרבולה, אבל השיפוע של הצדדים הוא כמעט מקביל לציר ה-X. או במילים פשוטות, היא נראית כמו חיוך, אבל הצדדים של החיוך כמעט מקבילים לרצפה.

בהתחלה נופלים, ואז עולים במהירות מטורפת לצד השני, ויש עוד מין עליה אחורה, חזרה למקום שהתחלנו בו, ואז שוב מגיעים לממול, ויש עוד כמה כאלה קטנים יותר עד שנעצרים.

מה שהיה לפני שעלינו:

כמובן איך שהגענו למעלה כדי לעלות על המתקן התחלתי לשגע את המפעילים: "למה אין לנו חגורת בטיחות?"

"תגידו, יש איידס במים?" (בגלל הפצע הפתוח, יכולתי להדבק..). הם ענו לי שיש הרבה. צהלתי בשמחה.

אחרי כמה שאלות אחד המפעילים התעצבן עלי והרים אותי וניסה לזרוק אותי למתקן (בלי אבוב או משהו, פשוט לזרוק אותי למטה ושבסוף אתנגש ברצפת פלסטיק לבנה ורטובה) אז תפסתי בהילה בציפורניים. אם אני הולכת אז היא באה איתי!

אה, ובתחילת המימדיון הצלחתי לטבוע כמה פעמים בבריכת גלים. אני פשוט מוכשרת. ונמוכה.

ב19.6 היה טקס סיום. היה משעשע וחביב.

לוטן, אלון ואסף היו מעולים בשירים שלהם.

ובכלל, היה טקס מצחיק.

אחרי הטקס נמרוד הראל עלה לבמה.

היו שם דברים מטורפים.

חוץ מזה שממש רציתי עלות על הבמה וזה לא קרה, ממש נהנתי.

אין לי כח לפרט מה קרה שם, אבל זה היה בנזונה.

יום אחרי זה תעודות.

ממוצע חביב. מעל 90, מסתבר.

קיבלתי תעודת הצטיינות

והתקבלתי לטכ"ם!!!

ב-23-24.6 היה סמינר קיץ, אבל לא יצאתי אליו בגלל שאח שלי עלה לתורה.

ים צחוקים, אני אצחק עליו בגלל זה עד סוף ימי חיו.

המשפוחה הייתה אצלנו מיום שישי, וכל יום שבת, והיו עוד אורחים בשבת.

היה מאוד נחמד.

ואולי זה בעצם טוב שלא יצאתי לסמינר, למי יש כח לערסים מהשכבה?

ביום שישי בערב שדר ביס2 "The wall". סרט גאוני!!

חייבת להשיג אותו איכשהו.

כ"כ שמחתי ששידרו אותו, אני מחפשת אותו מלא זמן.

סוף סוף יש ביס סרטים טובים.

סרט מומלץ.

(וואו, כבר המלצה שניה שלי בפוסט הזה).

כמובן שקרו לי עוד דברים בזמן הזה, אבל בשעה כזה (1:47) מי זוכר?

אז יש פה גם שטויות וחפירות, אבל מותר לי להאשים את השעה.

מעניין אם אני אצליח מחר לקום בזמן כדי להיות בתשע בשבט.

ניחוש פרוע: לא.

אחלו לי בהצלחה.

נ.ב. מחר סמינר צוותי הדרכה ויום כיף לצוותי ה' הנהגתי. יאי.

לילה טוב.

(אין מצב שאני ארדם, שתיתי כמויות עצומות של קפה היום).

ועוד משהו ששכחתי לכתוב עליו ונורא התחשק לי: לילה לבן. (הכנת משטחי בוסים, עצבים, צחוקים, שינה עם סט תואם).

מעניין אם מישהו קרא את כל זה...

מי שקורא את כל זה מקבל ממני סוכריה וירטואלית!

לילה טוב לכם.

שוב.

(השעה 1:53. אני רוצה לקום מחר בבוקר!!)

עריכה:

לא קמתי בזמן.

ועוד משהו שנזכרתי בו: בדרך להופעה, כשהיינו צריכות להגיע לצד השני של פארק הירקון וההופעה של עברי כבר התחילה, ראינו מישהו רץ מולנו. הבן אדם נראה בדיוק כמו עברי לידר! ולרגע לא הבנתי איך עברי גם על הבמה וגם יצא לסיבוב ריצה בפארק...