עוד כמה דקות אני אהיה רישמית בת 16.
איזה פחד.... נשמע גיל בוגר והכל... אני עדיין לא יודעת איך אינ הולכת להתמודד עם זה...
ובכלל, לגיל 15 עוד לא התרגלתי, כבר לעבור ל16? לא חבל?
מצד שני, הרבה זמן לא הייתה לי יומולדת.
מה עושים? איך מתנהגים?
מה אני יכולה לעשות מחר, שיכול להיות מיוחד?
ללכת לקניון? לראות סרט? הכל משעמם... מה יכול להיות מיוחד ביומולדת שלי?
לא מזמן שאלו אותי בת כמה אני. כבר לא זוכרת למה, כנראה שאירוע משפחתי כלשהו.. בכלמקרה, לקח לי רגע כדי להיזכר.. מה שמראה כל פעם מחדש כמה העינייןה זה לא נחוץ, חוץ מלתת לבן אדם יום אחד מיוחד בשבילו.
אני בת 16 כמעט.
אני לא מרגישה בת 16.
איך בת 16 צריכה להרגיש?
למה אני לא מרגישה שאני גדלה משנה לשנה?
אני עושה הכל כל כך מהר, שאני לא מספיקה אפילו לעצור ולהרגיש, לחשוב על מה שקורה סביבי...
שנה הבאה אני אהיה חייבת לקחת צעד אחד אחורה.
או שאת הצעד אחורה אני אקח כבר בי"ב, נראה מתי יהיה לי את האומץ לוותר על משהו.
אוח, וכל כך הרבה החלטות עם עצמי שצריך להגיע אליהן....
מה שכן, כבר התחלתי לי רשימת 'עד גיל 17'. נראה מה בכלל הכרחי. יש לי אובססיה לרשימות לא יעילות. צריכה להיגמל.
בכל מקרה, 16. מזל טוב לי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
