שתיהם נמחקו באופן מיסתורי מהבלוג... אז הנה הם פה לכול מי שחיפש...
פרק 8
"הילה הגיע היום לבריכה לבד..." אמר רוני. זה מוזר, בדרך כלל
היא צמודה אליהם. רוני וגל נכנסו לבריכה.
"גל, אתה בטוח שאתה מרגיש יותר טוב מאתמול?" אמר רוני.
"כן, אני בסדר."
"לא, כי רונה אמרה לי שאם אתה לא תרגיש טוב היא יכולה ל-"
"אני בסדר רוני, באמת!"
לא,
הוא ממש לא היה בסדר.
הלב שלו כאילו איים לפרוץ החוצה, לשבור את הכל מסביב לרסיסים.
הוא התלבט אם לספר לרוני, אבל החליט שהוא יוותר על התענוג.
ובכלל, לספר לרוני יגרום לו לעוד יותר כאב.
מה הוא יוכל לעשות? להביט בעיניה של הילה זה הדבר האחרון שהוא רצה!
אבל הוא לא ידע מה הוא מרגיש. היא לא דחתה אותו בפירוש אבל היא סימנה לו
את זה ברור. זה היה ברור שהיא לא אוהבת אותו. היא אוהבת את רוני בודאי. ז
ה הרי ברור! רוני נראה טוב, הוא שזוף. יש לו עיניים ממש יפות והוא קוצ'י
מוצ'י כזה!
רוני הוא הבן אדם הכי נחמד וחנפן שהוא מכיר.
הוא לא ידע מה לעשות. לשכוח מהילה?! הילה היא הבן אדם הכי מושלם בעולם...
לשכוח ממנה הוא לא יוכל! להתעלם ממנה? לא,
רוני בטוח ישים לב מתי שהוא. אין לו הרבה חברים בכיתה, רוני הוא בין היחידים
שחברים טובים שלו.
והילה כל הזמן איתם. שנה היא בבית הספר והמוח המטומטם שלו החליט שהוא
מתאהב בה!
למה? למה אין שליטה על הלב?
הוא יהיה חייב לרסן את עצמו, אסור לו לאהוב אותה!
זהו, הוא לא ישכח מהילה. הוא ישכח מזה שהוא אהב אותה. אוקי, זה נשמע קל-
מעכשיו הוא לא יאהב אותה. היא לא אוהבת אותו והוא לא יכול להתייסר לנצח! גל התקרב
לרוני שיצא מהמים כמובן אחרי שהוא שחה איזה מיליון בריכות עם עוד כמה חנונים
כמוהו...
"היי רוני, יש לי רעיון!" אמר גל וניגש אליו.
"אוקי? זה לא קשור לזה שאנחנו נעצבן את הילדים של כיתה ז' ולא קשור
לשרותי הבנות?!" רוני התנגב במגבת שלו וגל חייך.
"לא ממש לא!" אמר גל ושם ידו על כתפו של רוני "זה קשור רק
לבנות,"
רוני עיקם את פרצופו.
"אני לא מבין?"
זה רעיון מעולה שיעזור לו לשכוח את הרגשות שלו כלפי הילה.
"אפשר להתחיל עם בנות כאן!" אמר גל וניסה להוסיף התלהבות
בקולו. הוא קיווה שזה עבד. כי זה ממש לא מה שהוא הרגיש.
רוני הרהר קצת ועיקם את הפרצוף.
"אמ... גל אני לא ממש בטוח!"
"אתה מפחד?" אמר גל והביט בפניו של רוני.
"גל אני לא מפחד אבל... " רוני התמהמה קצת וחיוך עלה על פניו.
"אוקי ניצחת גל ניצחת!!!" הוא אמר וגל צחק את הצחוק המתגלגל
שלו.
"טוב... אני לא ממש יודע איך עושים את זה אז אתה אחראי!"
"חחח רוני אתה כל כך תינוק!"
"אמא שלך!" ואז שניהם השתתקו. אווצ'.
"טוב גל," פתח רוני "מה?..... אל מי נלך?"
גל סימן לרוני- "ששש..." והתחיל ללכת.
רוני הלך אחריו. גל שם לב שכל פעם שהם עברו ליד חבורה של בנות הן הסתכלו
עליהם.
הם בטח הסתכלו על רוני, אבל לגל לא היה אכפת. הוא הסתכל סביב, ואז הוא
קלט משהו בפינה מרוחקת.
בפינה מרוחקת קצת של הבריכה ישבו חבורת בנות. הוא לא ממש ראה כי הן היו
קצת רחוקות. אבל הן נראו בערך בגילם אז זה היה נורמאלי.
"אליהם?" שאל רוני שחשש
"בדיוק!" אמר גל. הוא נעצר ונשען על גדר של הבריכה.
"אוקי רוני אל תגיד שטויות, תתנהג יפה, אל תספר להן על הבעיות שלך
זה ממש לא מעניין אותן! תעשה כאילו יש לך ניסיון! מובן?"
"ואתה לא חושב שזה יראה פתטי???" אמר רוני בחשש
"רוני?!" אמר גל בקול רם יותר.
רוני בלע רוק
"כ..כ... כן, הכל ברור!"
גל גיחך, הוא קיווה שזה ישמע כאילו הוא מאושר לגמרי.
"טוב גל אפשר לחשוב בן כמה אתה!" הם צחקו לצעדו לעבר חבורת
הבנות.
~@~@~@~
"היי יפיופות..." אמר גל וקרץ לרוני. הוא לא נהנה מלעשות את זה
אבל הוא הרגיש חייב. כשהם הלכו לעברן הוא קלט את מבטה של הילה רודף אחריהן. לא הוא
לא מתייחס לזה! הוא אמר לעצמו והמשיך. זה היה קשה.
רוני נעמד מאחוריו וכל הבנות הביטו בהם. זה היה קצת מביך.
"טוב... אתן גרות כאן באזור?" אמר גל
"כן" אמרה אחת קצת נמוכה עם שיער חום. "אנחנו גרות במרכז
העיר... ואתם?"
"אנחנו גם!" אמר רוני.
"אני גל, וזה רוני..." אמר גל והתיישב לצידן.
רוני עשה כך אחריו.
לאחת קראו אריאל ועוד אחת בשם עדי ויובל. גל שם עין על עדי, היא הייתה
קצת נמוכה אבל יפה, בהחלט יפה.
"אתם מנויות פה בבריכה?" של גל את הבנות.
"כן... לא ראינו אותכם אף פעם!" אמרה יובל ועדי שלחה מבט לעבר
אריאל ואז הגניבה חיוך קטן לרצפה.
"אתם נרשמים לתחרות?" אמרה אריאל לפתע.
גל ורוני הזדקפו.
"תחרות?" שאל רוני
"איזה תחרות?"
"לא שמעתם???" אמרה עדי "יש תחרות שחייה... זה נשמע
לחנונים לגמרי! הפרס מקבל-"
"זה לא לחנונים!" אמרה אריאל שבפעם הראשונה פתחה את פיה.
"היא רוצה להבחן לשם" אמרה עדי לרוני וגל וגיחכה.
"את לא רצינית נכון?" אמר גל והוא ועדי צחקו. "חחח לך
רוני- מתאים להתחרות!" הוא צחק קצת ורוני חשב קצת.
"אני יכול להתחרות... כאילו, אני די טוב בשחייה לא?"
"אתה מעולה אבל אני לא יכול להיות חבר שלך זה חנוני מידי!" אמר
גל ונתן כיף לעדי.
"זה תחרות בזוגות, אבל לאריאל אין זוג..." אמרה עדי פתאום.
כולם השתתקו ואז הסתכלו על רוני ואריאל ביחד .
"כן!!!" אמר גל
"זה יכול להיות נהדר!!!" אמרה עדי
"וואי זה בדיוק מתאים לא?"
אריאל לא ממש הבינה וגם רוני לא.
"מה?" הם אמרו יחד ומבטיהם התנגשו.
"אתם תתחרו יחד!" אמרו עדי וגל ביחד!
פרק 9
הלב של רוני ריקד ריקוד קטן.
רוני הניח את ידו על ליבו והוא המשיך לפעום בפרעות.
מה הסיכויים שהם ילכו להכיר את הילדה היפה שהוא תמיד מביט בה בבריכה.
טוב... יש סיכויים אבל... זה עדיין קצת מוזר.
וגם מה שיותר מוזר זה שגל לא הלך להילה, אפילו לא לחפש אותה...!
זה היה לו קצת מביך כי הוא לא הפסיק לבהות בה (באריאל) והיא לפעמים שמה
לב ורוני היה מביט בביישנות לרצפה.
היא הייתה כל כך יפה ושונה. הוא לא ידע מה הוא מרגיש כלפיה.
רוני הרים את מבטו.
"ביחד? למה?" הוא שאל בשקט.
"אה.. לא אמרתי לכם, זאת תחרות בזוגות, כמו מרוץ שליחים!" אמרה
עדי והוציאה תפוח ונגסה בו.
רוני חשב קצת. זה נשמע נחמד. אפילו מאוד נחמד.
"הוא הביט בעיניה של אריאל כאילו מנסה לקרוא אותן.
"סבבה..." הוא אמר ועדי מחאה כף.
"אוקי... למרות שלא ממש באלי" אמרה אריאל "זה לא אישי
נגדך כן?" היא אמרה פתאום.
"לא בטח... איך שבאלך..." אמר רוני
"טוב אתם חייבים לנצח!" אמרה יובל וצחקה.
"מה בעצם הזוכה מקבל?" שאל רוני
"מסיבת בריכה ו1000 דולר!" אמר עדי.
רוני התחיל להתלהב מהרעיון.
"טוב רוני אנחנו צריכים להתאמן!" אמרה אריאל וחייכה.
"נכון, יש לנו המון עבודה!" אמר רוני וקימט את מצחו.
"אני יכול להיות מנהל העבודה שלכם!" אמר גל. רוני חשב קצת
ומיהר להגיד לו שהם יסתדרו יפה לבד.
"אז מה אנחנו נעשה?" שאל גל והוא ועדי שילבו ידיים ברוגז.
"כל מה שאתם צריכים לעשות זה להיות בשקט ולא להפריע אוקי?" אמר
רוני וכבר דמיין את עצמו שוחה בתחרות ביחד עם אריאל. סוף סוף הוא ידע מה שמה. הוא
דמיין את עצמו זוכה ועולה למקום הראשון. מחזיק ידיים עם אריאל.
הוא התנער קצת.
אוי אני חי ממש בסרט...חשב לעצמו וגיחך.
הוא שם לב שאריאל הרימה גבה.
גל אמר משהוא כמו- "אני הול לקנות ארטיקים... עדי יובל, אתן באות
איתי?" הם הלכו וגל קרץ לרוני.
שיט.
רוני אף פעם לא היה לבד עם בת.
ז"א חוץ מהילה... אבל זה לא נקרא כי הוא לא חיבב אותה.
את אריאל הוא מחבב, נראה לו...
וגם את הילה הוא מכיר המון זמן.
ובכלל, מעולם לא עשה משהוא שצרך יותר מ10 אחוז ביטחון עצמי.
רוני עשה לגל פרצוף של חוסר אונים אבל גל לא התייחס אליו והמשיך.
או-או חשב רוני בליבו והסתובב לאריאל.
"טוב... אז... תחרות אה?" אמר רוני ודחק בידו שלא תחטיף לראשו
סטירה.
"אני לא ממש בטוחה שזה ילך לנו..." אמרה אריאל.
"למה? זה יכול להיות ממש טוב!" אמר רוני "את שוחה
טוב?"
"נדמה לי... הייתי בחוג שחייה המון שנים... אתה?"
"אני לא למדתי לשחות אבל אני מאוד אוהב את זה..."
"איפה את למדת?" שאל רוני והתיישב בכיסא שממולה.
"בבית ספר רימון... אבל אני עדי ויובל נעבור לנופים!" היא
אמרה.
רוני הזדקף קצת.
נופים?
"אני לומד שם! מגניב!"
"באמת? איזה מגניב..."
"אהה..." הוא לא ידע מה להגיד יותר מידי.
אריאל פתאום פלטה גיחוך קטן.
רוני עשה פרצוף שואל.
"אני זוכרת אותך..." היא אמרה פתאום "בבריכה, כששחית
לרדודים-"
"אוי אל תזכירי לי!" אמר רוני וחיוך הועלה על פניו.
אריאל התחילה לצחוק צחוק מתגלגל שרוני מאוד אהב.
"זה היה ממש מצחיק... מצטערת..."
"לא, לא זה בסדר." רוני גיחך. אז היא כן שמה לב אליו.
הוא ראה פתק על הרצפה והרים אותו.
"זאת ההזמנה לתחרות!" אמר רוני וקרא את הפתק. הפרס היה
אכן 1000 דולר ומסיבת בריכה.
"השקיעו אה?" אמר והמשיך לקרוא.
"מאוד! היי, רשום משהו על ההרשמה?"
"כן, הנה, בדיוק כאן רשום! אמר רוני והראה לאריאל את הדף.
"להרשמה פנו ליוסי מנהל הקפיטריה!" הם הביטו אחד בשני וקמו
במהירות.
"בואי, נלך להירשם!" אמר רוני והם ניגשו להירשם.
הם הלכו יחד לקפיטריה להירשם.
רוני פתאום נזכר בדבר מה- הוא ביצע את המשימה החמישית שלו מיתוך כל ה10
משימות של החופש שלו...
'להתחיל עם בת שלא הכרתי קודם!'
נשארו לו עוד 9!
יאלה בייייי....
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
*נומצ'*
