כי ככה אני רוצה וזה מה שיהיה! :)

החיים הם מבחן אחד גדול... מישהו פעם אמר לי את זה, אני אפילו לא זוכרת מי...

והאמת היא שבשבועות האחרונים אני מבינה כל כך את הכוונה של המשפט הזה ואם לומר את האמת, אין לי כוח יותר.

לא בא לי כבר להיות תחת זכוכית מגדלת ועיניים בוחנות כל הזמן, לא יכולה יותר עם הביקורת של האחרים ועם הביקורת של עצמי על עצמי.

ואיכשהו תמיד זה נראה שאף אחד לא נמצא במצב שאני נמצאת מה שעוד יותר מגביר את התסכול...

בא לי לסיים את התיכון הזה כבר!! נמאס לי ללמוד ולא בא לי להמשיך עוד מחצית שלמה עם המורה הכי מייאש שיש...

ועד שסופסוף חשבתי שסיימתי עם הסיפור הזה של הרשיון ושיעורי הנהיגה (עברתי טסט ברוך השם ביום שני), גיליתי ש"שיעורי הנהיגה" שלי בכלל לא הסתיימו כי מסתבר שאבא שלי לא פחות גרוע. וזה לא שאני לא מעריכה את מה שהוא עושה וברור שהוא רק רוצה בטובתי, אבל אין לי כוח להערות שלו ולהתערבויות שלו. ובתכלס, לא יודעת מה אנשים מוצאים בזה, אבל אני פשוט לא אוהבת לנהוג!

בא לי להיות נטולת לחץ נפשי ופיזי. 

אני עייפה ולא יכולה להפסיק כלום.

איך אני כל פעם נקלעת למצב הזה?

כל שנה אותו הדבר, והמבחן הזה לא נגמר...

אני תוהה אם אי פעם התחושה הזאת שבוחנים אותי כל הזמן תיפסק. אולי לא ואני אתרגל. אולי בכלל לעולם לא אצליח להתרגל ותמיד אשאר עם טעם חמוץ בפה. ואפילו שהגענו למסקנה היום שעדיף להיות אופטימית ושמחה מאשר פסימית שרואה הכל שחור, אני לא מרגישה שהקושי מותיר לי הרבה ברירות.

תמיד ידעתי שאני חלשת אופי.

הכל מעטה של שקרים.

ואני כלואה בתוך המסכה הזאת שלא ממאנת לרדת לי מהפנים.....

בא לי לישון ולא להתעורר עד שיגיע השקט!

הסרט והלילה!!

נתחיל בזה שלא, אני לא חגגתי את הסילבסטר. והאמת היא שאני לא יודעת אם אפילו אפשר לומר שחגגתי את השנה החדשה.

ובתכלס אני לא צריכה להתנצל על זה שיצאתי עם חברות במוצ"ש, בדיוק בלילה שבין 2011 ל-2012... זאת אומרת - זאת לא התנצלות!

אבל מה שבטוח, אם נותנים לי סיבה מספיק טובה לצאת עם חברות לסרט, אני לא רואה שום דבר רע בלנצל את ההזדמנות הזאת :)

אז מה היה לנו הערב?

זה התחיל כשאני וחברות שלי ניסינו למצוא דרך להיפגש הערב וזאת לא הייתה משימה כל כך פשוטה. כל אחת רצתה משהו אחר בזמן אחר ובהתחלה שומדבר לא הסתדר לנו. בסוף עלינו על רעיון הסרט והחלטנו שאם כבר - אז כבר והלכנו לסרט new year's eve.

הסרט כמשתמע משמו, עוסק בליל השנה האזרחית החדשה ומתאר זאת מנקודת מבט של המון סלבריטיז אמריקאים בניו יורק. 20 הדקות הראשונות פחות או יותר של הסרט עוסקות רק בהכרות עם כל הדמויות שמשתתפות בסרט והסיפור שלהן. וכמו שבטח כבר הבנתם, יש לא מעט שחקנים ולא מעט סיפורים...

ובכל זאת נוצרת האווירה של הלילה הזה, וזאת אולי אחת הנקודות החזקות של הסרט.

פה בארץ אנחנו לא ממש מכירים את התופעה הזאת של השנה האזרחית החדשה וטוב שכך, אבל שם, בניו-יורק זאת הפקה אחת ענקית!

בסרט רואים את כל ההתארגנות, ההתרגשות והלהט שבדבר ותוך כדי כל זה, הסרט מנסה להעביר איזשהו מסר עמוק ונוגע, למרות שזה לא כזה מצליח.

עם כל הכבוד, סרט עם כל כך הרבה מפורסמים תמיד איכשהו יוצא חסר משמעות ופואנטה והוא מורכב מכל כך הרבה דמויות וסיפורים שבואו נודה בזה קצת קשה לבנות ככה עלילה כמו שצריך. אבל בסופו של דבר, זה כן סרט ששווה לראות. הוא חמוד, מצחיק, מרגש וכיפי.

מתאים יותר לבנות שאוהבות קיטש, אבל בתכלס כולם יכולים לצפות פה פעם אחת בחיים, אלה לא יהיו שעתיים כאלה מבוזבזות.

אולם אני חייבת להודות, אהבתי מאוד את הסרט מכיוון שהוא הזכיר לי את הטיול שלי בניו יורק וכל המקומות שאני ביקרתי בהם עם החברים. הטיימ-סקוור, ברודווי, הסאבווי ועוד ועוד. ומי שרוצה לטעום קצת מניו יורק זה בטח הסרט המתאים בשבילו כי הוא באמת חושף את האמת שבמקום הענקי והמדהים הזה.

בקיצור, new year's eve הוא ממש לא סרט חובה, אבל אם מתחשק לכם סרט קליל וחמוד, תלכו על זה, הוא בהחלט יעלה בכם חיוך ואף יגרום לכם להזלת דמעה קטנה :)

את המשך אירועי הערב אני לא בטוחה שכדאי שאחשוף כאן, אך בואו נגיד שזאת הייתה חוויה חד פעמית שהחסרתי בעקבותיה כמה פעימות לב, אך העיקר שהיא הייתה קורעת מצחוק ושהיה לנו המוןןןןןןןן מזל!!
בסופו של דבר היה ערב נהדר! יש לי חברות מדהימות! ושיהיה לי בהצלחה השבוע הזה, אני בהחלט אזדקק לזה!