simply Y

דמייני לך את התרחיש הבא:

את יושבת עם מושא אהבתך בבית הספר

אתם רבים

את כועסת

את עוזבת את המקום ולא עונה לו כשהוא קורא לך.

קצת אחרי שאת חוזרת הביתה

את מקבלת אסאמאס:

"את מוכנה לפתוח לי את הדלת?"

בהיסוס את פותחת את דלת הכניסה, והוא שם-

מאחורי השער

מחכה לך.

בכל סיטואציה אחרת התרחיש הזה יכל להיות התגשמות כל חלומותיי,

אבל בסיטואציה הנוכחית- 

בה הוא בכלל לא בא להתנצל, אלא להחזיר לי משהו ולשאול למה אני כועסת כי בתכלס הוא לא עשה שום דבר לא בסדר,

ו-וויכוח של 10 דקות על העקרון שאני צודקת הפעם, ושהוא צריך להתנצל

וסירוב לבקש סליחה

וצחקוק, כי זה היה מצחיק לדעתו

ופאפי פייס שדי קשה לי לעמוד בו

אני מצליחה לגייס את כל הכוחות הנפשיים שיש בי, פותחת את הפה ו..

"בבקשה תלך".

הסתובבתי ונכנסתי הביתה, לא מאמינה למה שקרה לפני רגע- הצלחתי לפתח מולו עמוד שדרה. וכן, אני עוד כועסת

ולא, זה לא יעזור לך

כי אני לומדת לעמוד מולך

ולומר לא. 

זה היה חרא יום

אבל מחר יהיה יום חדש.

Y