simply Y

היה לי סיוט.

מסיבה מטורפת לכמה שמיניסטים גררה את כל החברים שלי אליה.

את כולם חוץ מסתיו.

הוא לא הטיפוס של מסיבות ולכן קבענו לצאת יחד.

ההורים נסעו עם הקטנים לסופשבוע ואני יצאתי לחפש את סתיו.

בכל מקום אליו הגעתי, מצוידת בתיק על מפרק היד ובספר לימוד תיאטרון בורכתי לשלום ב"את מחחפשת את סתיו? הוא בדיוק יצא"

שיט.

אחרי שוטטות רבה וארוכה חזרתי הביתה.

ושם הוא היה, מטייל בין המטבח לפינת האוכל.

הוא היה עצבני, אני לא יודעת למה

אבל הוא התחיל לצעוק..

כשהוא נרגע וחזר לאדישות המאפיינת אותו הוא המשיך לנזוף ולירות מילים כואבות יותר מכל מה שאפשר לדמיין

הדבר הבא שאני זוכרת הוא שבכיתי

בכיתי ובכיתי

התחלתי להתחנן וכרעתי ליד הספה בסלון אבל הוא פשוט עבר לידי ויצא.

נשארתי שם לבד

מושפלת ובודדה

ובוכה בהסטריה.

-

ואז התעוררתי

מזיעה ונסערת, הלב שלי דפק.

הבטתי סביב, אני באוהל, הצוות שלי מסביבי וצריך להעיר את החניכים

לכו תדריכו אחר כך.