הפחד הגדול ביותר שלי התממש אתמול,
וסתיו היה עם מישהי אחרת.
-
דאבל די והתימני חגגו יום הולדת.
מסיבת קולג',
בית חדש מיועד למכירה ריק מרהיטים
דיג'יי
אוכל
אלכוהול
מלא אנשים
מתכון בטוח להצלחה.
-
סתיו היה כמובן,
והוא שתה. הרבה.
בשלב כלשהו ראיתי אותו יוצא מהבית עם איזה מישהי שרצתה אותו פעם (או עדיין רוצה) והם נעלמו. ישבתי עם קאשה וחברים ליד דלת הכניסה-
"הוא שכח את ההסכם שלנו" אמרתי לה.
"מאמי אל תדאגי, אני בטוחה שלא".
עשרים דק' אח"כ, הם חוזרים
קאשה ביררה, הם התנשקו.
חתיכת חרא.
-
יצאתי החוצה עם הטלפון וחייגתי את המספר של גבי כשבדרך סתיו עצר אותי לשאול אם הכל בסדר.
"כן יש לי טלפון" והלכתי.
כשדיברתי עם גבי על סף דמעות הוא הכניס אותי לפרופורציות.
"אני לא הייתי עם אף אחד היום למרות שג'וני רודף אחריי כל הערב!" אמרתי לו "והסיבה היחידה שלא עשיתי את זה היא סתיו! וכי לא אמרתי לו!"
ואז, רעיון.
-
כשנרגעו הרוחות חטפתי את סתיו לשניה הצידה
"זה בסדר מצדך שאני אהיה עם ג'וני?"
"לכי על זה. זה בסדר מצדך שאני אהיה עם ***?"
"זה היה בסדר אם היית אומר לי קודם אבל כבר היית איתה אז..."
"ואת כבר היית עם ג'וני.."
"לא."
"אהה."
Mission Accomplished
-
חזרתי לחבר'ה, ולג'וני. החלטתי שאני אלך על זה, מה כבר יכול לקרות?
אסאמאס. מסתיו כמובן.
"בואי רגע החוצה"
יצאתי. כמו "חברה בקשר פתוח" טובה. למה הוא מושך אותי אליו ככה?
רעדתי מקור. כל מה שלבשתי היה שמלת מיני בצבע קרם ונעלי עקב שחורות.
כל הגוף שלי רעד וזה התבטא בדיבור שלי, דיבור שבור ולא אחיד, אבל לא מבכי.
הייתי עניינית ותקיפה
הוא שאל מה לא היה בסדר?
"מה לא היה בסדר? הלכת והיית עם *** נכון?"
"כן"
"אמרת לי לפני שזה קרה?"
"לא"
"אמרת לי אחרי שזה קרה?"
הוא בא לענות אבל אני הקדמתי אותו "לא!
למה אני, פעמיים, באתי ושאלתי אותך אם זה בסדר שאהיה עם מישהו אחר? עמדתי בהסכם שלנו סתיו! ידעתי אותך קודם! אתה לא עמדת בו!"
הוא שתק לרגע.
"את צודקת. טעיתי. אני מצטער, סליחה"
עכשיו הגיע תורי לשתוק.
"אני שכחתי לספר לך ואת צודקת, אני מצטער"
"אני רוצה לומר לך שזה בסדר אבל זה לא."
"אני יודע, סליחה." הוא חייך אליי.
הוא הוריד את הג'קט שלו והחזיק אותו הפוך לכיווני. "קחי"
אבל לא לקחתי, הוא לא נתן לי אותו ביד, הוא הלביש אותי.
אחרי שהתעטפתי הסתכלתי עליו במבט של "אתה לא פייר שאני תמיד סולחת לך".
"סליחה" הוא אמר שוב.
חיבקתי אותו , הוא חיבק אותי בחזרה, ועמדנו שם מחובקים דקה ארוכה.
כשבאנו לחזור, אמרתי שעכשיו אני לא מרגישה נעים מג'וני כי שלחתי לו מסרים סותרים כל הערב.
"נו לכי על זה!" הוא אמר לי.
אוי סתיו, מה יהיה איתך?
-
ברבע ל6 בערך, כשכל אחד כבר היה בביתו, דיברנו באסאמאסים.
"נהנית?"
"בטח, מאוד! ואת?"
"אני שמחה שנהנית :)"
"נהנית?"
"ברוב הזמן. כשלא הרגשתי מבוגר אחראי או כשא' לא עשה בעיות או כשלא היית עם ***"
"וואי אני לא בכיתי כשהיית עם אריאל הזה.."
"ג'וני*. ולא בוכה, מקנאה. מותר לי?"
"דיברתי על היום הולדת שלך."
"איך אמרת? 'לכי על זה'? ;) ואגב אם היית אומר לי לא, לא הייתי עם אריאל"
"נכון תהני חופשי, כרגע היית עם שני בנים, אני עם אחת, ובכל זאת את בוכה."
"שוב- לא בוכה, מקנאה. מותר לי. ונכון, הייתי עם שני בנים וזה רק כי חשבתי שהם יכולים להשכיח אותך קצת. עם אריאל זה עבד, עם ג'וני קצת פחות..
יאללה אני חייבת לישון. אוהבת אותך, דבר איתי מחר"
מה יש בו שמכשף אותי כל פעם מחדש?
פוסט סיכום מסיבה - בקרוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
מטר שישים ובמבה אדומה